מה שכן, היה מאד חם. ולח. וגשום לפרקים, אבל חם. אני לא מהסובלים הגדולים מחום, אז זה הפריע אבל לא גרע מההנאה. מי שסובל מחום ולחות, שיחפש תקופה אחרת לבקר בה (אני הייתי ביוני).

תקציר

• בין ימי העבודה: המוזיאון להיסטוריה של הונג קונג, שוק הלילה Temple Street, שוק הנשים Ladies Market
• יום באי לנטאו: הבודהה הגדול, כפר הדייגים טאי או Tai O, קניון אאוטלט מותגים
• חצי יום בקאולון: טיילת Tsim Sha Tsui, שווקים: פרחים, ציפורים, דגים, אוכל, בגדים, ג'ייד, מקדש סיני
• טעימה קטנה מהונג קונג: מעבורת סטאר, פסגת ויקטוריה
• בונוס: טרק הליכה לאוהבי הטבע Dragon's Back Trail

טיסות

בתור נוסעת מתמידה במיוחד של לופטהנזה, העדפתי לטוס בחברות הסטאר אליאנס: סוויס (דרך ציריך) בהלוך ולופטהנזה (דרך פרנקפורט) בחזור. כמובן שיש טיסות ישירות מצויינות של אל על שזו הבחירה ההגיונית למי שלא עובד על צבירת מיילים בלופטהנזה.

מלון

הכנס שלנו התקיים במלון Shangri-La Kowloon. ואיזה מלון! חדרים מפוארים וענקיים, ארוחת בוקר עשירה עם דוכנים של אוכל מערבי, יפני, הודי, סיני, מאפים, גלידות, פירות ועוד ועוד (מכניסה לכיס הקטן כל ארוחת בוקר במלון ישראלי), חדר כושר עם בריכה קטנה וג'קוזי ושירות מעולה. לא מכירה את המחירים של המלון לאורחים מזדמנים, אבל אם יש לכם יכולת וחשק להתפנק, זה מלון פשוט נהדר!

Shangri-La Kowloon
http://www.shangri-la.com/hongkong/kowloonshangrila

תחבורה

מערכת התחבורה הציבורית בהונג קונג מצויינת. יש רכבת תחתית עם תחנות ענקיות, נקיות, משולטות וממוזגות. לכל תחנה יש המון יציאות לפני הקרקע, ומרחק ההליכה בניהן יכול להיות 10-15 דקות בקלות, אז לפני שאתם יוצאים חשוב לבדוק שאתם ביציאה הנכונה. הליכה בתחנה הממוזגת נעימה הרבה יותר מהליכה ברחוב הלוהט. יש מפות גדולות וברורות על הקירות.

הדבר העיקרי שאתם צריכים לדאוג לו זה כרטיס אוקטופוס. כרטיס הקסם של הונג קונג. מדובר בכרטיס נטען שאפשר לשלם בו בתחבורה הציבורית (רכבות, אוטובוסים, חשמליות, מעבורת סטאר...) וגם בבתי קפה (סטארבאקס למשל), חנויות נוחות (7-11), מוזיאונים, אטרקציות ועוד. פשוט כסף מזומן על כרטיס. קניתי אותו בתחנת רכבת ובסוף הביקור החזרתי אותו למרכז השירות ברכבת וקיבלתי זיכוי (למעט 9HK$ דמי טיפול, כ- 5 ש”ח).

כל פעם שמעבירים את הכרטיס אפשר לראות כמה כסף נשאר עליו, וכשראיתי שמתחיל להתדלדל מילאתי אותו בתחנת טעינה ברכבת. רכישת הכרטיס והמילוי היו במזומן. בשביל לספר את האוזן, בזמן כתיבת שורות אלו, דולר הונג קונג שווה בערך חצי שקל.

משדה התעופה למלון לקחתי Airport Express Train לתחנת קאולון (90$HK), ושאטל חינמי שהגיע עד המלון. הכל מאד משולט ויש אינספור דוכנים של הרכבת בשדה התעופה בהם אפשר לקבל מידע. בחזרה כבר הייתי עייפה והמזוודה היתה יותר כבדה אז לקחתי מונית (250$HK).

אם אתם רוצים לתפוס מונית כשאתם מסתובבים בעיר, חפשו תחנת מוניות Taxi Stand, כיוון שהן לא עוצרות סתם ברחוב. עוד אופציה זה הכניסה ללובי של מלון גדול. אם אתם רוצים לעבור מצד לצד של המפרץ (מהונג קונג לקאולון או להיפך) אפשר לסמן לנהג המונית צורה של גל עם היד, או פשוט לשאול אם הוא מוכן לעבור צד. חלקם לא רוצים. וקחו בחשבון שזה יקר יחסית בגלל אגרת המעבר.

כרטיס אוקטופוס Octopus Card
http://www.octopus.com.hk/home/en/index.html

אתר הרכבת של הונג קונג MTR
http://www.mtr.com.hk/en/customer/tourist/index.php

רכבת מהירה מ/ל שדה התעופה Airport Express
http://www.mtr.com.hk/en/customer/services/airport_express_index.html

דלתות זכוכית אוטומטיות מגנות על הנוסעים מנפילה לפסי הרכבת התחתית

אז מה עשיתי? ואיפה טיילתי?

רוב הזמן עבדתי, ואת היומיים האחרונים לנסיעה הקדשתי לטיול נטו. גם בזמן העבודה הצלחתי להגניב כמה ביקורים לפני ואחרי שעות הפעילות. כיוון שהמלון היה בקאולון (החצי של הונג קונג שמחובר ליבשת) ביקרתי בימי הכנס באתרים בקאולון:

המוזיאון להיסטוריה של הונג קונג Hong Kong Museum of History

ביום הראשון שלי בהונג קונג, לפני התחלת העבודה הספקתי להגניב ביקור קצר במוזיאון חוויתי שמתאר את סיפורה של הונג קונג מהיווצרותיה הגאולוגית, דרך השבטים שאיכלסו אותה בעבר, השלטון הבריטי, מלחמת העולם השניה, המשברים שאחרי המלחמה ועד החזרת השלטון לסינים. ההליכה במסלול מובנה שעוקב אחרי ההיסטוריה של המקום הקטן והמעניין הזה. מאד נהניתי וגם למדתי דברים חדשים. נחמד מאד.

http://hk.history.museum/en_US/web/mh/exhibition/permanent.html

עלות: 10$HK לכניסה ועוד 5$HK לשכירת מדריך קולי

שוק הלילה Temple Street Night Market

באחד הערבים הפנוים החלטנו להסתובב קצת באיזור שלא רחוק מהמלון, הלכנו לאורך רחוב נתן Nathan Street העמוס, והמשופע בחנויות יוקרה ורוכלי תיקים / שעונים מזוייפים שמנסים לפתות אותך לקנות מהם, עד לשוק הלילה. תוסס, צבעוני, שמח, עם המון דוכני אוכל (לא טעמתי אבל קולגות שכן אכלו אמרו שיש כמה הברקות מצויינות) ובאסטות של הזיופים הרגילים. ספרי התיירות מספרים שבשוק יש גם “מגידי עתידות” ואפילו מופעי אופרה סינית, אבל היינו עייפים מדי בשביל לחפש.

http://www.temple-street-night-market.hk

שוק הנשים Ladies Market

ביום האחרון, אחרי שכולם עזבו, ביצעתי עם אחת הקולגות האמריקאיות גיחה קצרה לשוק הנשים לשופינג של מזכרות הביתה. אם אתם מחפשים מציאות זולות וזיופים לרוב, זה המקום. איזור גדול של מדרחוב ובו בסטות מכל הבא ליד – בגדים, תיקים מזוייפים של מותגי על, אלקטרוניקות, מזכרות סיניות ועוד ועוד ועוד. שווה להתמקח. לא שילמתי יותר מחצי ממה שביקשו ממני בהתחלה. ואף פחות מזה.
גם השוק הזה פתוח בשעות הערב והלילה (עד חצות), בשעות שיותר “נעים” להסתובב.

http://www.ladies-market.hk
עלות: אין דמי כניסה אבל בטח תתפתו לקנות כל מיני דברים מיותרים ;)

תיקים בשפע בליידיז מרקט

האי לנטאו Lantau Island – הבודהה הגדול Big Buddah וכפר הדייגים טאי או Tai O

אחרי שהכנס נגמר וכולם עזבו נשארו לי יומיים לטייל. ביום הראשון מהשניים נסעתי לאי לנטאו לבקר בפסל הבודהה הגדול (והמרשים) באי, ואחריו בכפר דייגים “אותנטי” (הכל יחסי) שנותן הצצה להונג קונג אחרת – איטית, כפרית, וסינית מאד.

כדי להגיע לבודהה לקחתי את הרכבת התחתית בקו הסגול מתחנת “הבית” Tsim Sha Tsui ל Nam Cheong ושם החלפתי לקו הכתום עד התחנה האחרונה Tung Chung. כמה דקות הליכה מהתחנה (יש שילוט מעולה) הביאו אותי לתחנת העליה לרכבל NP360 איתו מגיעים לפסגה ולבודהה. לא קניתי כרטיסים מראש (אם אתם תיירים מתוכננים, תעשו את זה, יחסוך לכם זמן המתנה ניכר) אז עמדתי לי בתור ואז פנו אלי כמה בחורות נחמדות ושאלו אם אני רוצה להצטרף אליהן ולקנות מהן כרטיס. היו אלו 5 נשים מקוריאה שקנו כרטיסים מראש ל-6, ואחת מהן לא הרגישה טוב אז הן נתקעו עם כרטיס ספייר. עברתי בקלילות מתחת למחסום החבלים שמפריד בין התור (הארוך) של קוני הכרטיסים ובין התור (הקצר) של בעלי הכרטיסים שנקנו מראש, והצטרפתי לחבורה. העברתי לבנות 200$ תמורת הכרטיס ועליתי איתן לרכבל הקריסטל – קרון שכולו זכוכית, כולל הרצפה, כדי לעלות לבודהה. בשיחה באנגלית בסיסית הבנתי שהחבורה הן חברות באותה הכנסייה, מה שישר איפשר לי לשלוף את “קלף ירושלים” (ההורים שלי ילידי העיר, אני סתם תל אביבית) ולהתחבר.

הרכבל השקוף נחמד מאד והנופים יפים. למעלה יש “כפר” תיירותי על כל מיני אטרקציות (לא נכנסתי אבל כן שתיתי סמות'י אננס מעלף), מקדש עם 10,000 בודהות מוזהבים והמון תיירים מאמינים שמדליקים קטורת, וגולת הכותרת – פסל הבודהה הגדול. כדי להגיע אליו צריך לטפס 270 מדרגות, שזה לא טריוויאלי לפדלאה בחום ובלחות, אבל שווה את הנוף והקרבה לשמיים. ממש מתחת לבודהה יש מוזיאון פצפון שבו נמצא השריד - The Relic – גרגיר גבישי, קריסטל, שלפי האמונה הוא פיסה שנשארה מבודהה המקורי כשעלה לשמיים. מודה שלא הצלחתי לראות בדיוק מה השריד, אבל התיירים האסייתים שהיו בסביבה התרגשו מאד ועצרו לתפילה מולו. עם כרטיס הכניסה למוזיאון קיבלתי גם תלוש לשתיה וגלידה חינם. נחמד.


ירדתי ברכבל הרגיל והלכתי לתחנת האוטובוס הציבורית להמשך הטיול. לקחתי קו 11 שמגיע לכפר Tai O, עליו ראיתי פרסומים באתר של הרכבל. מדובר בנסיעה של כשעה בכבישים קטנים ומפותלים, חלקם לאורך החופים. נסיעה יפה.

טאי או הוא כפר דייגים שמשמר מסורות הונג קונגיות עתיקות. הדייגים בונים את בתיהם על כלונסאות לאורך קו המים ועוסקים בדייג ותעשיית מזון סביב הדגה – דגים מיובשים, ממרח שרימפס מפורסם ועוד. לצד המראות התיירותיים יש גם הרבה הזנחה ועזובה, וריח חזק מאד של דגים. אז לא מומלץ לנשים בהריון או לסובלים מריחות חזקים. ממש בכניסה לכפר יציעו לכם סיור בסירה כדי לראות את הדולפינים הוורודים המפורסמים. אז סיירתי. דולפינים לא ראינו אבל כן קיבלתי מבט מהמים על בתי הכלונסאות והכפר באופן כללי. בשביל המחיר הפעוט (פחות מ 15 ש”ח) שווה, גם אם אין דולפינים.

טיילתי בשוק והתרשמתי מהמאכלים המקומיים כמו חלמון מומלח או דגים מיובשים (מודה שפחדתי לטעום, בטח כשאני לבד ואם ארגיש לא טוב אין מי שיעזור לי) ומהנשים (בעיקר) שיושבות ומשחקות מה ג'ונג ברעש גדול של קוביות הפלסטיק. הלכתי בין הבתים והמקדשים עד לבניין הקולוניאלי היפה שהיה פעם בית המשטרה של טאי או והיום הוא מלון בוטיק Tai O Heritage Hotel עם מסעדה מקסימה (שם אכלתי, צופה אל המפרץ). יש גם מסלול הליכה שמופיע במפה שקיבלתי בהריטג' הוטל, אבל זה לא משהו שאני עושה לבד. הביקור בטאי או מומלץ בשביל לקבל תמונה אחרת של הונג קונג של פעם, של כפר קטן, קצת עזוב שמנסה להתרומם על ברכי התיירות אבל עדיין נראה מאד אותנטי.


כשעייפתי אחר הצהרים פשוט חזרתי אחורה באוטובוס מס' 11 עד Tung Chung. כדי להתרענן קצת במזגן ולראות מה הולך נכנסתי לקניון המותגים הגדול Citygate Outlets שנמצא ממש ליד תחנת הרכבת. יש המון חנויות מותגים, ויש מבצעים, אבל מי שרגיל למחירי האאוטלטים באמריקה לא יפול מכסאו. מה שכן יש שם מוצלח זה סופרמרקט ענקי, מלא כל טוב מקומי ובינלאומי. אז קניתי קצת תה, שוקולדים ומנגו מיובש להביא הביתה (קחו אתכם שקית בד מתקפלת קטנה, בהונג קונג לוקחים כסף על שקיות נילון ומסתכלים עליך עקום). ואז לקחתי את הרכבת בחזרה הביתה, למלון.

על המנזר והבודהה טיאן טאן Tian Tan Big Buddah
http://www.plm.org.hk/eng/home.php

על הרכבל והאטרקציות באיזור
http://www.np360.com.hk/en/

על הכפר טאי או Tai O Fishing Village
http://www.nextstophongkong.com/tai-o-fishing-village/
עלות רכבל: 230$ לכיוון אחד שקוף ואחד רגיל
עלות מוזיאון הבודהה: 38$ (כולל שתיה וגלידה)
עלות סירת תיירים בתאי או: 25$

קניון אאוטלט מותגים Citygate Outlet
http://www.citygateoutlets.com.hk/home/Pages/home.aspx?lang=EN

סיור שווקים (ומקדש) בקאולון

התחלתי את היום ליד המלון בטיילת של צים שא צוי Tsim Sha Tsui ובשדרת הכוכבים של הונג קונג, מחווה חמודה להוליווד עם שמות של כוכבים סינים בלתי מוכרים (לי). הנוף מקאולון לכיוון הונג קונג מרהיב פשוט ושווה לבקר בטיילת גם בחושך ולראות את מופע האורות בשעה 20:00. הכוכב הכי מוכר בשדרת הכוכבים הוא ברוס לי, שחקן סרטי הקראטה המפורסם, והפסל שלו מהווה אטרקציה בולטת בנוף.

משם החלטתי לצאת בעקבות האפליקציה טריפ אדוויזור סיטי גייד הונג קונג Tripadvisor City Guide Hong Kong לסיור שווקים. אני אוהבת שווקים ותמיד מוצאת אותם מעניינים להצצה לחיי המקום. מצויידת במפת הנייר שמחלקים חינם במלון, לקחתי את הרכבת התחתית בקו האדום לתחנת Prince Edward והלכתי לשוק הפרחים Flower Market. זה לא בדיוק שוק אלא רחוב מלא בחנויות פרחים שמציעות הכל – עצי בונזאי, צמחי תבלין, פרחים לשבת, שושנים לאירוע, סחלבים ועוד ועוד. משם המשכתי לשוק הציפורים שמתקיים בגינה נחמדה Yoen Po Street Bird Garden. בשוק יש דוכנים שמוכרים כל מיני ציפורי שיר קטנות ותוכים, אביזרים לקישוט כלובים, ו… צרצרים חיים להאכלת ציפורים. שוק ציפורים זה לא תמיד משהו פשוט לעיכול, אבל אם אתם מגיעים לפה, צריך לכבד את המנהג. הלכתי את הגינה הלוך וחזור ומשם המשכתי לשוק דגי הזהב Goldfish Market – רחוב לא מעניין במיוחד עם חנויות לדגי זהב, דגי מחמד וציוד לאקווריומים. אם הייתי מתכוננת מראש בטח הייתי קונה איזה קישוט לאקווריום בבית אבל זה היה בשעת בוקר בהונג קונג, שעה שמנהל האקווריום הביתי עוד ישן בתל אביב ;) אם אין לכם איזה עניין מיוחד בדגי נוי, אפשר פשוט לעבור בזריזות, או לוותר. משם המשכתי לשוק Fa Yuen Street וקניתי שרוואלים לילדות וכובע לעצמי (כי לא רק שהיה חם נורא ולח נורא, גם יצאה השמש). עברתי גם בשוק מזון טרי, מה שנקרא שוק רטוב Wet Market כדי לראות את המקומיים קונים אוכל טרי, מאד שונה ממה שאני מכירה משוק התקווה ;)

קצת עייפתי והיה לי נורא חם, אז לקחתי את הרכבת התחתית הממוזגת מרחק תחנה אחת מ Mong Kok ל- Yau Ma Tei בשביל לבקר בשוק הג'ייד. אבל קודם – מקדש. בדרך מתחנת הרכבת לשוק ראיתי כיכר נעימה, מוצלת ומזמינת פנים, ובקצה הכיכר הסתתר לו מקדש סיני לאלת הים Tin Hau Temple - Yau Ma Tei. מה עושה מקדש לאלת הים באמצע העיר? מסתבר שפעם מזמן, פה היה החוף! המקדש מאד יפה ומלא סלילי קטורת התלויים מהתקרה. שווה הצצה.

שוק אבני הירקן Jade Market הוא שוק מקורה (שני האנגרים גדולים עם בסטות) ובו מוכרי תכשיטים, בעיקר ג'ייד אבל לא רק. כמובן שלא מדובר בג'ייד איכותי אלא ג'ייד בדרגה נמוכה (במקרה הטוב) או זכוכית (במקרה הרע). לפי מה שקראתי, ג'ייד בדרגה גבוהה עולה אלפי דולרים ולא קונים אותו בשוק. יש דברים יפים, יש דברים תיירותים, וכמובן מומלץ להתמקח. אני לא אהבתי את העובדה שיש מוכרות מאד אגרסיביות, שממש מתנפלות על התיירים שמסתובבים. כמובן שקניתי משהו (דווקא לא ירוק, זה לא צבע שאני אוהבת במיוחד) ואם המוכרות היו נותנות לשוטט בניחותא, זה היה יכול להיות מקום נחמד להסתובב בו.

כל הסיור של הבוקר לקח לי מספר שעות, בסיומן חזרתי למלון למקלחת וצ'ק אאוט (מאוחר, קיבלתי אישור לשעה 14:00). ואז עברתי לצד השני – האי הונג קונג עצמו.

צים שא צוי Tsim Sha Tsui
http://www.tsimshatsui.hk/

שווקים בהונג קונג
http://www.discoverhongkong.com/eng/shop/where-to-shop/street-markets-and-shopping-streets/index.jsp

מקדש לאלת הים Tin Hau Temple - Yau Ma Tei
http://www.lonelyplanet.com/china/hong-kong/sights/religious/tin-hau-temple-3-1100639

על רכישת ג'ייד בהונג קונג
http://www.nytimes.com/2009/03/15/travel/15globespotters.html?_r=0

טעימה מהאי הונג קונג – פסגת ויקטוריה Victoria Peak

טוב, עוד כמה שעות חוזרים הביתה ועדיין לא הייתי באי הונג קונג עצמו.

ירדתי לתחנת הרכבת ויצאתי מצד שני (רק בשביל ללכת במזגן), לכיוון רציף המעבורת Star Ferry. מדובר בקו תחבורה ותיק מאד (המעבורת התחילה לפעול בשם זה ב 1898) המאפשר את חציית המפרץ בצורה נעימה ומאד מאד זולה (דולרים בודדים, מקבל אוקטופוס כמובן). החברה מציעה גם סיור תיירותי במפרץ (Harbour Tour) אבל אני פשוט רציתי לעבור צד. שימו לב שיש שני קוים, אני שטתי ל Central. החצייה די מהירה ומאפשרת צילומים מרהיבים של קו החוף והמפרץ. שווה.

יצאתי מרציפי המעבורת לתחנת האוטובוסים ולקחתי קו 15C לתחנת המוצא של רכבת הפוניקולר שעולה לפיסגה Peak Tram. היה תור לא מבוטל לרכישת כרטיסים, אז המתנתי בסבלנות, עד ששמעתי בחצי אוזן את הביטוי “אוקטופוס קארד” במבטא סיני כבד. ניפנפתי בכרטיס האוקטופוס ונשלפתי מהתור של הכרטיסים לתור של העליה למעלה. יש!

יש בפיק גם מוזיאון של מדאם טוסו, ויש כרטיס משולב למי שמעוניין. זה גם חוסך חלק מהתור.

העליה בקרונית שמטפסת בזוית ממש ממש גבוהה. ממש חצי שכיבה. משעשע. מגיעים למעלה ישר לתוך קניון קטן ובו “שוק” של מזכרות תיירותי להחריד. גם אם צולחים את השוק יש עוד ועוד חנויות (כולל אחת של הארד רוק קפה, עוד טישרט לאוסף) ואז משלמים עוד קצת (באוקטופוס) ומגיעים למרפסת התצפית. וואו איזה נוף! ככה זה כשנמצאים על הר שגובהו מעל 400 מטר מפני הים, אבל קרוב מאד לחוף.

אכלתי ארוחת ערב מוקדמת במסעדה של הרשת שקמה בהשראת הסרט פורטס גאמפ Bubba Gump Shrimp Company שכללה כמובן הרבה סי פוד טרי וטעים, ושתיה בכוס מזכרת שאפשר לקחת הביתה. יש בפיק גם מסלולי טבע אבל כזכור, אני לא מטיילת בטבע לבד.

עייפה אך רצוצה ירדתי בחזרה עם הטראם, שיורדת ברוורס! זה מאד הגיוני, כי אם היא היתה יורדת עם הפנים קדימה היה צריך חגורות בטיחות כדי שאנשים לא יעופו. ככה פשוט נשענים לאחרוה וכוח הכבידה עושה את העבודה. המשכתי ברגל לתחנת הרכבת Central ומשם רכבת אחרונה לטיול זה בחזרה למלון. אחרי שיצאתי מאיזור הרכבות עם האוקטופוס, ניגשתי לדוכן שירות וקיבלתי את הכסף שנותר עליו ואת הפקדת הבטחון של 50$HK בהפחתה של 9$HK דמי שירות.

חזרתי למלון, ומסתבר שבמלון של 5* לא נותנים לתיירת לטוס מיוזעת אחרי שעות של הליכה ב 30+ מעלות עם 85+ אחוזי לחות, אלא מאפשרים לה להתקלח ולההחליף בגדים בספא של המלון. שווה ביותר. ושווה תמיד לשאול.

מעבורת סטאר Star Ferry
http://www.starferry.com.hk/en/home
עלות: כ-4$HK (תלוי מתי)

פסגת ויקטוריה Victoria Peak
http://www.thepeak.com.hk/en/
לפי האתר עלות כרטיס משולב של טראם + תצפית: 83$H
(לא יודעת כמה שילמתי בפועל עם האוקטופוס)






תם ביקורי הקצר (מדי) בהונג קונג. אהבתי מאד את העיר, אהבתי את המקומות בהם ביקרתי. בדיעבד, הייתי מקצרת את הביקור בשווקי קאולון ומקדישה יותר זמן להונג קונג עצמה. אני מרגישה שבקושי טעמתי ממה שיש לה להציע. אז אם בא לכם על יעד אקזוטי אבל מודרני וקל לתיור. הונג קונג נהדרת.

ועכשיו הבונוס!

אם אתם חובבי טבע ולא רק חובבי עיר ואנשים כמוני, אני יכולה להציע לכם מסלול הליכה שערכו חברים לעבודה. מסלול הליכה בטבע Dragon Back Trail באי הונג קונג באיזור Shek O.

http://www.discoverhongkong.com/in/see-do/great-outdoors/hikes/dragons-back-hiking-tour.jsp

דבר הטיילים: הגענו עם מונית לתחילת המסלול. המסלול כולל טיפוס עד לגובה 280 מטר והליכה בשבילי היער לאורך הרכס, סכ"ה 8.6 קמ הליכה , בלחות של 100% וחום של 30 מעלות. מדי פעם ירד גשם שדווקא צינן את החום. הנוף מדהים (חופים , מפרצים, וגורדי שחקים של הונג קונג), והרבה פרפרים וציפורים לאורך המסלול. מקצה המסלול לקחנו אוטובוס לחוף הים (5 דקות) שם ירדנו על בירה וארוחת צהרים טובה (האמיצים שביננו נכנסו לטבול בים).

תודה גדולה לאודי צורי על המידע והתמונות!