ברזיל. חופים, סמבה, ערים, נופים. יעד פופולארי לתרמילאים אחרי צבא וטיולים מאורגנים של בורגנים מבוגרים. אבל טיול עם המשפחה? עם הילדות? ככה לבד? כשהעלתי את הרעיון זה נשמע מטורף, אבל עם הזמן והתכנון זה פתאום נשמע אפשרי. העובדה שיש משפחה בסאו פאולו היתה הטריגר, והביצוע היה פשוט פנטסטי.

חגי תשרי נבחרו כזמן הנסיעה - שלושה שבועות מלאים של טיול, עם מינימום הפסד של ימי עבודה ולימודים. העובדה שהחגים יצאו מאוחר השנה (באוקטובר) דווקא עובדת טוב בחצי הכדור הדרומי - זה זמן האביב, המקומות הקרירים מתחילים להתחמם אבל עדיין אין כמויות גדולות של תיירים.

החלק הכי קשה בתכנון טיול למדינה כל כך גדולה ומגוונת כמו ברזיל, זה לבחור לאן לא לנסוע. ההרכב שלנו היה משפחתי מורחב - ארבעתנו (אני, נעם והבנות בגילאי 13 ו-15) ושלומית אחות של נעם עם בעלה איציק וביתם נויה (בת ה-9). החלטנו לוותר על מקומות שנראו לנו מאתגרים (כמו האמזונס), רחוקים להגעה (כמו נטאל או הפנטנאל) ולגוון בין ערים, יעדי טבע וחופים.

מה כן נכנס למסלול? המשפחה בסאו פאולו, סלבדור ומורו דה סאו פאולו, איגוואסו, ריו דה ז'ניירו ופראצ'י.

תקציר המסלול: