טיול משפחתי מפונק בברזיל - חלק ג': סלבדור דה באהיה ומורו דה סאו פאולו
אוקטובר 10, 2016סלבדור ובאהיה זה משהו אחר לגמרי, האנשים ברובם תערובת אפריקאית, הזמן נע לאט יותר, ערש תרבות הקפואיירה, המתופפים והחגיגות. הזמן שלנו היה קצר מדי, היינו שמחים לראות עוד מסלבדור המרתקת ולהנות עוד בחופי מורו השמחים.
יום 4 (שלישי) - מגיעים לסלבדור
נפרדנו מהמשפחה בחיבוקים חמים, לקחנו מונית מהבית לשדה התעופה והמשכנו בטיסה בחברת LATAM ישירות מסאו פאולו לסלבדור. הטיסה היתה נעימה, יצאה בזמן והגיעה בזמן (כשעתיים טיסה). מקבלים שתיה וחטיף.נחתנו בסלבדור Salvador בשעה 14:40 ובשדה פגש ואתנו המדריך מרקוס מחברת Your Tour Brazil ולקח אותנו עם נהג בואן מפואר למלון. תוך כדי שמענו הסברים על סלבדור והמורשת האפריקאית שלה. וגם הנחיות בטיחות (לא להסתובב עם תכשיטים, תיקים גדולים, כסף בכמויות גדולות). המדריך חמוד מאד ודובר אנגלית מעולה.
הערב היה חופשי אז הלכנו קצת לאורך הטיילת וטיפסנו למגדלור (טיפוס קצר וקל) לראות את השקיעה.
משם המשכנו ברגל לקניון לסיבוב חנויות וארוחת ערב במסעדה האוסטרלית Outback המוכרת ואהובה עלינו מביקורים בארה״ב.
מלון בסלבדור: Monte Pascoal Praia Hotel Salvador
https://www.booking.com/hotel/br/monte-pascoal-praia-salvador.en-gb.html
מלון חביב במיקום מצויין על הטיילת בחוף בארה. מרחק הליכה קצר למגדלור בטיילת מצד אחד ולקניון בארה שופינג הגדול מצד שני. החדרים בסיסיים ולא גדולים אבל נקי ומסודר. לארבעה אנשים קיבלנו חדר עם שתי מיטות זוגיות לא ענקיות במיוחד.
ארוחת בוקר עשירה ומגוונת, כולל ביצים, מאפים, פירות, יוגורטים, ומאכלים מקומיים. יש כספת אלקטרונית בחדר. יש ויופי. יש בריכה קטנה. אפשר לקבל מגבות לים/בריכה בקבלה.
אף אחד לא דיבר אנגלית אז נעזרנו במדריך.
שילמנו עבור חדר לארבעה כולל ארוחת בוקר וווי פיי: 130$ ללילה.
המלצה חמה ממש. מצאתי את החברה דרך טריפאדוויזור, ובהתחלה היה נראה לי לא אמין שיש כל כך הרבה חוות דעת כל כך חיוביות. אבל כולם צדקו. מרקוס פשוט מהמם. בחור צעיר שגדל בפבלות והצליח לצאת משם עם השכלה אקדמאית ולימודים באירופה, ועכשיו מדריך תיירים בסלבדור עם המון להט ואהבה למקום. הוא דובר אנגלית מצויינת, נראה שכולם מכירים אותו, והוא נחמד, מנומס וידען.
קניון בארה Shopping Barra
יום 5 (רביעי) - טיול מודרך בעיר סלבדור
יום עמוס וגדוש עם מדריך ונהג. אם היינו צריכים לטייל את זה לבד, היה לוקח לנו לפחות יומיים אם לא שלושה.התחלנו באגם עם פסלי האלים האפריקאים Dique do Tororó והסבר על השילוב של קתוליות וסגידה לאלים שהובאו ממדינות שונות באפריקה על ידי העבדים ועובדו למשהו ייחודי לברזיל - הדת האפרו-קתולית. השילוב מרתק.
ביקרנו בשוק מקומי ולא תיירותי Feira de São Joaquim. חוויה מיוחד ממש של אנשים, ריחות ומראות. ערמות של שרימפ מיובש המשמש בסיס להרבה תבשילים מקומיים. פירות וירקות טריים מסוגים שונים, מגוון ענק של שורשים אותם אוכלים המקומיים ומפיקים מהם קמח מאז ימי העבדות בהם היה אסור להם לאכול את הלחם של העשירים הלבנים.
בשוק גם טעמנו מפרי הקשיו (שנראה קצת כמו פלפל ואגוז הקשיו מתחבא בצ'ופצי'ק שלמעלה) ושתינו מיץ מתקתק ועכור המופק מקנה סוכר על ידי סחיטה במכונה עם מנוע רועש ומעשן.
קיבלנו הרבה הסברים על החיים בפאבלות, הילדים שלומדים רק 4 שעות ביום ורובם נחשפו לסמים לפני גיל 14. הבתים שנבנים טלאי על טלאי, בלי גישה לכבישים או תשתיות בסיסיות. העיר כולה מרגישה מאד עלובה ומוזנחת, אם כי יש בה איזורים של מגדלי מגורים חדשים ויפים, קמפוס אוניברסיטה (חינם, אבל קשה להתקבל) גדול וקניון ענק עם מאות חנויות.
התחנה הבאה שלנו היתה שוק המזכרות לתיירים מרקדו מודלו Mercado Modelo. השוק מקורה אבל לא מאד ממוזג, יש בו המון דוכנים של עבודות יד במחירים שונים וזה מקום מצויין להצטייד במזכרות. אפשר ורצוי להתמקח. אנחנו קנינו תמונה בכשליש מהמחיר אותו ביקשו בהתחלה! יש גם שירותים נקיים במפתיע.
הדרך הפשוטה והמהירה לעלות מהעיר התחתית לעיר העליונה בסלבדור היא במעלית Elevador Lacerda. העליה מהירה והמחיר סמלי (15 אגורות). וכן, זה קצת מוזר, אבל עובד. כשיוצאים מהמעלית אפשר להנות מנוף מדהים של המפרץ והעיר התחתית. ברחבה שליד המעלית נכנסו למוזיאון קטנטן על נשות בהאיה האפריקאיות לאורך השנים, הצטלמנו עם אחת מהן (נהוג לתת טיפ של כמה ריאל) וטעמנו את אוכל הרחוב מקומי - אקראז'ה Acaraje לביבה מטוגנת עם מילוי, ממתקים העשויים מהשורש קסבה וקוקוס, ומעדן פסיפלורה.
מהכיכר התחלנו בסיור רגלי בעיר העתיקה פלוריניו Pelourinho. העיר העתיקה יפיפיה, בתים צבעוניים, רחובות מרוצפי אבנים, והרגשה של מקום עתיק ומלא היסטוריה. רק חבל שהכל טיפה מוזנח ומתפרק. נכנסנו ל"כנסיית הזהב" - כנסיית סאו פרנסיסקו - Igreja e Convento de São Francisco מרהיבה אך קצת מתפרקת. החלק החיצוני כולו סיפורי התנ״ך והברית החדשה מצוירים בכחול על אריחים לבנים בסגנון הולנדי. בפנים כנסיה מעוטרת במאות קילוגרמים של זהב. מרשים ביותר. המשכנו ברחובות הציוריים דרך מרכז להקת התופים הידועה אולודום Grupo Cultural Olodum שזכתה בתהילה כשהופיעה בקליפ עם מייקל ג'קסון לפני המון שנים. למרבה הצער לא ראינו שום דבר חוץ מחנות מזכרות. אומרים שבימי שלישי אפשר לשמוע אותם מתאמנים ושזו חוויה מדליקה במיוחד.
בדרך לארוחת הצהרים שתינו מעגלה ברחוב מיץ טעים במיוחד - לימונדה צוננת על בסיס מי קוקוס ב-5 ריאל לכוס (טעימות חינם). ועצרנו בעוד חנות מזכרות (לא חובה). את ארוחת הצהרים אכלנו במסעדה בשם Restaurante Uauá בה טעמנו את המאכל המקומי מוקקה moqueca - אורז לבן, תבשיל דגים, ומעל מפזרים קמח של איזה שורש במקום מלח. לילדות היה חזה עוף עם אורז.
בדרך חזרה לאוטו עברנו ליד מוזיאון ג'ורג' אמאדו Fundação Casa de Jorge Amado - הסופר הברזילאי המפורסם ששם את סלבדור על המפה עם ספרים כמו "דונה פלור נשואה לשניים" שגם הוסרט, ו"ים המוות".
נסיעה לא ארוכה באוטו הביאה אותנו לסטודיו של אמן המצייר על אריחים, ולגלידריה Sorveteria da Ribeira עם עשרות טעמים נהדרים - רגילים ומיוחדים, להפסקה מתוקה של טעימות (חינם) וגלידה לרכישה (בתשלום), בה נהננו מטעמים כמו בריגדרו (שוקולד עם חלב ממותק), בננה, קוקוס, פירות טרופים לא מוכרים ועוד.
לא רחוה מהגלידריה נמצאת כנסיית בונפים Basílica do Senhor do Bonfim בעלת הניסים, מחוץ לכניסה קשורים אלפי סרטים צבעוניים, אותם אפשר לראות בכל באהיה. צבעי הסרטים קשורים לצבעי האלים האפריקאים בהם מאמינים תושבי המקום, וכל צבע מסמן בקשה או משאלה בתחום ספיציפי הנמצא תחת אחריותו של האל. את הסרטים קושרים עם 3 קשרים - עבור 3 משאלות לב. בתוך הכנסיה, מחזה מוזר של עשרות אברי גוף משעווה התלויים מהתקרה. אלו מסמלים את הניסים שנעשו לפוקדי הכנסיה, והאיברים להם קרו הניסים. עם אמונה אי אפשר להתווכח. מרתק.
העצירה האחרונה שלנו היתה במבצר Nossa Senhora do Monte Serrat לצילום נוף ומשם חזרנו למלון למנוחה לפני תוכניות הערב.
בערב יצאנו למופע קפוארה וסלסה משולב בבופה ארוחת ערב במסעדת O Coliseu.
המופע מתקיים ברובע פילוריניו העתיק והתיירותי. האוכל מוגש בבופה לא היה מלהיב במיוחד, והשתיה והקינוחים היו בתשלום נוסף. המופע היה יפה מאד! היה בו חלק של מחול אפריקאי בנושא האלים, כולל האלה ימאנז'ה - אלת הים הנחשבת והנסגדת באיזור הזה. החלק השני כלל שני מופעי קפוארה מלהיבים במיוחד עם בחורים שפשוט עפו באויר, ובסוף חלק קצר של סמבה בשיתוף של הקהל. בקטע של הסמבה לא היו תלבושות כמו שאנחנו מכירים מהקרנבל אבל עדיין היה יפה מאד ואיה ושלומית הצטרפו בשמחה לרוקדים.
לסיכום, סלבדור עיר יפה ומרתקת. יום אחד לא מספיק בשביל להרגיש אותה לעומק, והיה חסר לנו קצת זמן שיטוט עצמאי באיזור העיר העתיקה. אם אפשר היה, היינו מוסיפים יום, ואם אפשר היה, זה היה יום שלישי בו יש חזרות באולודום ובערב חגיגות רחוב.
שוק מזכרות ועבודות יד Mercado Modelo
כנסיית בונפים Basílica do Senhor do Bonfim
ארוחת ערב עם מופע O Coliseu Restaurante
יום 6 (חמישי) - טיול מודרך בחופי באהיה
התחלנו את הנסיעה לאורך החוף וראינו איזור נוסף של העיר סלבדור בו לא ביקרנו, כולל הכנסיה המוקדשת לאלה ימאנז'ה. משם עברנו לכביש המהיר ונסענו עד לחוף Praia de Guarajuba בו בילינו כשעתיים רגועות ליד המים. תפסנו כסאות ושמשיות השייכים לבית הקפה שעל החוף, נהנינו ממי קוקוס טריים ישר מהפרי, משקאות ואוכל קל כמו פסטל (מאפה בצק דק ממולא גבינה ומטוגן), צ'יפס, קציצות דגים מטוגנות וגווארנה (משקה מוגז).
אחרי כשעתיים על החוף המשכנו בנסיעה לפראיה דו פורצ׳ה Praia do Forte. התחלנו בביקור בהריסות הבית של המושל הפורטוגזי ששלט באיזור Castelo Garcia D`avila ושמענו עוד הסברים על החיים בתקופה הקולוניאלית (מרתק), ומשם נסענו נסיעה קצרה לביקור בפרוייקט תמר לשימור צבי ים Projeto Tamar.
הנהג הוריד אותנו בכניסה ל״כפר״ התיירותי עם חנויות, מסעדות ובתי קפה. משם יש הליכה של כחצי שעה לפרוייקט שימור הצבים Tamar בו ערכנו ביקור קצר עם הסבר על הצבים לפעולות השימור המערכות במספר רב של אתרים לאורך חופי ברזיל. קצת התאכזבנו שאין שחיה עם צבים בים הפתוח והמקום לא מאד גדול. אבל בהחלט שווה הצצה אם מגיעים לאיזור.
משם ירדנו לחוף - ימינה יש חוף מסודר עם שמשיות, כסאות ומסעדות, שמאלה יש איזור של בריכות טבעיות קטנות. לשם הלכנו. קינחנו בארוחת צהרים במסעדה בכפר לשנתיים נסיעה חזרה למלון. היה יום כיפי ונחמד, אבל בדיעבד הייתי מעדיפה להשקיע יום נוסף בתרבות והאתרים של סלבדור עצמה. חופים עוד יהיו לנו לרוב... ויותר שווים.
משם ירדנו לחוף - ימינה יש חוף מסודר עם שמשיות, כסאות ומסעדות, שמאלה יש איזור של בריכות טבעיות קטנות. לשם הלכנו. קינחנו בארוחת צהרים במסעדה בכפר לשנתיים נסיעה חזרה למלון. היה יום כיפי ונחמד, אבל בדיעבד הייתי מעדיפה להשקיע יום נוסף בתרבות והאתרים של סלבדור עצמה. חופים עוד יהיו לנו לרוב... ויותר שווים.
בערב התחיל לרדת גשם, אז ויתרנו על בילוי בעיר העתיקה או באיזור החוף ויצאנו לארוחת ערב וקצת קניות בקניון ליד המלון Shopping Barra.
טירת גרסיה דאבילה Castelo Garcia D`avila
פרוייקט תמר לשימור צבי ים Projeto Tamar
http://www.projetotamar.org.br
יום 7 (שישי) - העברה למורו דה סאו פאולו
התחנה הבאה שלנו היתה מורו דה סאו פאולו Morro de Sao Paulo, או בקיצור מורו, אי קטן קרוב לסלבדור שהפך לאתר נופש פופולארי. אפשר להגיע מסלבדור למורו בשלוש דרכים. היקרה והמפחידה - בטיסה עם מטוס קטנטן (לא בא בחשבון). הקצרה והמהירה - בסירת קטמרן ישירה שחוצה את הים הפתוח, הדרך הזו מהירה (כשעתיים וחצי), אבל השייט נחשב מטלטל ולא נעים במיוחד. לכן המליצו לנו עם הילדות לקחת את הדרך הארוכה semi terrestrial, המשלבת מעבורת, אוטובוס וסירה ולוקחת כארבע שעות. הדרך הלוך וחזור אורגנה עם סוכנות מקומית דרך המדריך מרקוס. הדרך כולה היתה בקבוצה מאורגנת בליווי של מדריך מקומי שאפילו ידע כמה מילים באנגלית.
ברבע לשבע בבוקר אסף אותנו נהג במלון ולקח אותנו למסוף המעבורת בעיר העתיקה. המעבורת, סירה לא גדולה במיוחד, חצתה את המפרץ לאיטפריקה Itaparica בכ 45 דקות. באיטפריקה יש אגב מועדון של קלאב מד. באיטפריקה עלינו כקבוצה על אוטובוס תיירים שלקח אותנו לולנסיה Valença במשך כשעה וחצי גרך יערות וכפרים. שם עלינו על סירה קטנה יותר שלקחה אותנו למורו בשייט קצר של כרבע שעה.
בכניסה למורו משלמים 15 ריאל לאדם, ואפילו יש שלט בעברית, שמבשר על הבאות...
האי הוא בעצם אתר תיירות אחד גדול עם כפר קטן, חופים נהדרים, מלונות בכל מיני רמות, שירותי תיירות מגוונים, מסעדות והמון דוכני מיץ. פירוש המילה מורו בפורטוגזית הוא גבעה, ומורו אכן יושב על גבעה גבוהה ותלולה למדי. אין בו מכוניות והתנועה ברגל. והמזוודות? בשביל זה יש סבלים עם מריצות שממתינים לסירות המגיעות. לסבלים יש תעריף פחות או יותר קבוע של 20 ריאל למזוודה גדולה ו-15 ריאל למזוודה קטנה או טרולי. הכל במזומן כמובן.
בשביל להגיע למלון טיפסנו למרכז הכפר ואז ירדנו בירידה תלולה לאיזור החוף. לכן המקום לא מתאים לדעתי למתקשים בהליכה או למשפחות עם ילדים קטנים בגיל המצריך עגלה. מורו גם פופולארי מאד אצל הצעירים הישראלים אחרי צבא שמטיילים בדרום אמריקה. יש לא מעט שלטים בעברית והרבה נותני שירות מקומיים שיודעים לזרוק מילה בעברית כמו סבבה או בוקר טוב. משעשע.
מותשים מהדרך אכלנו ארוחת צהרים במסעדה של המלון, החלפנו בגדים לבגדי ים, וישר לחוף שהיה ממש מחוץ למלון. את אחר הצהרים בילינו בסטלבט בים, וגם שכרנו גלשן סאפ (30 ריאל לשעה). ניצלנו את כסאות הנוח והשמשיות של המלון (ללא תשלום). בחוף אפשר להזמין אוכל ושתיה ממסעדת המלון, ויש כל הזמן רוכלים שעוברים עם גלידות, אויסטרים טריים, גבינה על מקל שמתיכים על גחלים, תכשיטים, קונכיות לנוי, בגדי חוף, מזכרות... אלו לא קבצנים אלא רוכלים וחלקם אפילו מקבלים כרטיסי אשראי.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה איטלקית מקסימה Restaurante Canoa בחוף השלישי, של בחור איטלקי שהחליט להשתקע במורו. בתור אירופאי הוא גם דיבר אנגלית ואפשר היה לפטפט איתו. המשכנו לסיבוב בעיר כדי לחפש מכבסה (לא מצאנו. רק ביום האחרון גילינו שהיא נמצאת בקומה שניה של בניין בעליה הגדולה ופשוט לא הרמנו את הראש). ובמקרה יצא לנו לראות שיעור קפוארה במעין מתנ"ס מקומי, עם מוסיקה ווקאלית ובחורים שמתאמנים. חוויה מיוחדת.
מלון במורו דה סאו פאולו: Villa Das Pedras Pousada
https://www.booking.com/hotel/br/villa-das-pedras-pousada.en-gb.html
לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. מלון מעולה, הממוקם ממש על החוף, בחוף השני של מורו, קרוב מצד אחד לכפר, ומצד שני לחופים עם המסעדות. קיבלנו בית קטן טבול בג'ונגל, ובו קומה ראשונה עם שתי מיטות יחיד וקומת גלריה עם מיטה זוגית ומרפסת עם ערסל וחבל כביסה לתליית בגדי הים הרטובים. מהמם. למלון יש בריכה עם בר וג'קוזי, ארוחת בוקר מצויינת, כספת בחדר, מזגן (מקפיא), אפשרות לקבל מגבות לים, וכמובן שיש ויי פיי.
עיצוב החדר הוא כפרי ובסיסי, עם המון עץ גושני, אין בו ארונות (רק מדף ומוט תליית בגדים) או פינוקים, אבל זה כנראה המלון הכי כיפי שהיה לנו בטיול. בגלל הלוקיישן. והערסל בג'ונגל. על החוף מול המלון יש כסאות נוח ושמשיות לשימוש האורחים.
גם פה הצוות לא דובר אנגלית, למעט בחורה אחת (המנהלת?) שדיברה איתנו כשהגענו.
שילמנו עבור בונגלו לארבעה, כולל ארוחת בוקר וווי פיי: 245$ ללילה.
עיצוב החדר הוא כפרי ובסיסי, עם המון עץ גושני, אין בו ארונות (רק מדף ומוט תליית בגדים) או פינוקים, אבל זה כנראה המלון הכי כיפי שהיה לנו בטיול. בגלל הלוקיישן. והערסל בג'ונגל. על החוף מול המלון יש כסאות נוח ושמשיות לשימוש האורחים.
גם פה הצוות לא דובר אנגלית, למעט בחורה אחת (המנהלת?) שדיברה איתנו כשהגענו.
שילמנו עבור בונגלו לארבעה, כולל ארוחת בוקר וווי פיי: 245$ ללילה.
יום 8 (שבת) - מורו דה סאו פאולו - החוף הרביעי
עוד יום של ים במורו. אחרי ארוחת בוקר מעולה במלון, יצאנו ברגל לחוף הרביעי. ייחודו של החוף הרביעי הוא בשעות השפל, אז נוצרות בריכות טבעיות קטנות בים, מלאות במים צלולים, דגים וסרטנים. מה שיוצר את הבריכות הם סלעים שנמצאים במים, ולכן אם אפשר, כדאי לבוא עם סנדלים או נעלים להליכה במים.
התיישבנו במסעדה בחוף Bar & Restaurante Piscinas, אכלנו צ'יפס ופסטלים, שתינו מיצים, ונכנסנו לסירוגין למים. ארוחת צהרים אכלנו במסעדה נחמדה בחוף השלישי.
אחרי ארוחת צהרים איציק (היחיד ביננו שאוחז ברשיון צלילה) יצא לצלול עם מדריך (130 ריאל לצלילה של שעה), ושאר בני המשפחה נהנו מזמן נוסף של כיף בחוף, עם קיאיקים (30 ריאל לשעה) וסאפ (20 לחצי שעה, 30 לשעה).
לארוחת ערב התפצלנו. אנחנו הלכנו לעיר למסעדה איטלקית D'Italia לאכול פיצה (וקפירינה ראשונה חינם), באוירה מקומית עם זמר ששר בלייב, והגיסים התגעגעו קצת הביתה אז הלכו למסעדה שמגישה אוכל ישראלי כמו שניצל, קציצות וסלט. תזהו אותה לפי דגל מכבי חיפה בכניסה.
יום 9 (ראשון) - מורו דה סאו פאולו - סיור בסירה לחוף גמבואה
עוד יום במורו והפעם החלטנו לקחת סיור בסירה. יש מספר סיורים סטנדרטים המוצעים לתיירים באי, חלקם מקיפים את האי כולו, אבל אנחנו לקחנו את הקצר יותר, שלוקח את התיירים לחוף גמבואה Gamboa ולחוף עם הבוץ הורוד (עלות 40 ריאל לאדם). כשנמצאים במורו צריך לזכור שהכל מתנהל בזמן באהיה. הכל איטי, ובאמת, שאין למה למהר. עוד בערב קודם איתרנו סוכנות שנותנת את הסיור בו אנחנו מעוניינים. הגענו לפני עשר בבוקר, כי ככה אמרו לנו, אבל הסיור יצא סביב 11 כזה. אין לחץ...הסיור התקיים בסירה די גדולה, בקבוצה, ועבר בין כמה חופים עם עצירות. הסירה מגיעה עד החוף ועולים עליה ישר בסולם. כרגיל אף אחד לא ידע אנגלית. למרבה המזל היה נוסע אחד (ויחיד) בסירה שדיבר קצת אנגלית והצליח להסביר לנו מה קורה ומה עושים.
החוף הראשון בו עצרנו היה חוף פראי עם צמחיה שמגיעה כמעט עד המים. משם המשכנו לחוף הבוץ. שם עשינו הזמנה של האוכל אותו נרצה לאכול בארוחת הצהרים מאוחר יותר, סוג של חסכון בזמן וגם נועלים אותך למסעדה ספיצפית. בחוף הבוץ יש... בוץ שאותו מורחים על הגוף (כמו בים המלח) ויש לו סגולות. העצירה השלישית היתה חוף רדוד עם בריכות טבעיות, ובסוף הגענו לחוף גמבואה, לארוחת הצהרים שהזמנו קודם, בישיבה מתחת לעצים, במקום מקסים (אבל יקר).
הסיור התחיל בחוף השלישי והסתיים במזח הראשי. משם היה נאלצנו ללכת שוב את העליה והירידה הגדולות של האי עד למלון. בדרך עוד עצרנו לגלידה וטבילה בבריכה של המלון.
ארוחת ערב אכלנו על החוף (בין השני לשלישי) במסעדת המבורגרים טעימה, עם זמר ומוסיקה (שכחתי לרשום את השם).
יום 10 (שני) - יום מעברים ממורו לאיגואסו
כל דבר טוב מסתיים בסופו של דבר, ואחרי שלושה ימים קסומים עזבנו את מורו בדרכנו לאיגואסו. עשינו את כל הדרך חזרה - סירה, אוטובוס, מעבורת, ואז מיניואן עם נהג עד לשדה התעופה של סלבדור, משם לקחנו טיסה עם קונקשן לפוז איגואסו.
הטיסה היתה בחברת GOL, לא משהו מבחינת שירות (מטוסים ישנים, אין ממש שתיה ואוכל בטיסה, אפשר לקנות). עשינו קונקשן של כשעה בסאו פאולו, והגענו לאיגואסו בעשר וחצי בלילה, שם חיכה לנו נהג/מדריך דובר אנגלית. ומזג אויר מבאס. על חוויותנו באיגואסו, בפוסט הבא.
0 comments