לחופשת חג המולד הראשונה שלנו ברילוקיישן עמדו בפנינו שתי אפשרויות - לנסוע למקום ממש קר או לנסוע למקום ממש חם. כמו שליש מתושבי סאניוויל הישראלים, בחרנו בקוסטה ריקה. לפי הפיד שלי בפייסבוק השליש השני היה במקסיקו, והשלישי בפאלם ספרינגס. פוסט ראשון בסדרה ייתן הקדמה סביב הלוגיסטיקות של הטיול. בפוסטים הבאים, חוויות, תמונות והמלצות. פורה וידה!

תקציר הטיול

יום 2 (שלישי) - ביקור בחוות הצלה לבעלי חיים Toucan Rescue Ranch, וולמארט להצטיידות במים, חטיפים וספריי נגד חרקים, נסיעה לחאקו, בריכה במלון. לינה - חאקו

יום 3 (רביעי) - נסיעה לשמורת מנואל אנטוניו Manuel Antonio לסיור עצמאי ובילוי על החוף. ארוחת צהרים מאוחרת אצל טוני ואיזו. בריכה. לינה - חאקו

יום 4 (חמישי) - חצי יום עם Crocodile Jungle Safari הכולל סיור מודרך בשמורת קררה, שייט צפרות, קרוקודילים ויער מנגרובים פלוס ארוחת צהרים. בריכה, ים וקזינו. לינה - חאקו

יום 5 (שישי) - נסיעה לארנל. בדרך: סיור בשמורה פרטית ביער עננים Nectandra. לינה לה פורטונה

יום 6 (שבת) - גשרים תלויים במיסטיקו, סיור שוקולד מעיינות חמים פרדייז. לינה לה פורטונה

יום 7 (ראשון, ערב חג המולד) - הייק בהר הגעש בשמורה הפרטית ארנל 1968, ארוחת ערב חגיגית במלון. לינה לה פורטונה

יום 8 (שני) - פיצול: נעם והבנות זיפליין/קנופי (יש הבדל?) עם AMA Xtreme, אני נסעתי לחוות שימור פרפרים, בריכה במלון. לינה לה פורטונה

יום 9 (שלישי) - נסיעה לאיזור חוף האוקיינוס השקט. בדרך: ביקור בחוות הצלה Puma Rescue, ארוחת צהרים ושייט רגוע (יש להם גם רפטינג אתגרי אבל זה לא בשבילנו) בסירת גומי בנהר Ricon Corobici. לינה פלאיה הרמוסה גוונקסטה

יום 10 (רביעי) - עיר החוף פלאיה קוקו ורכישת חולצה לאוסף בהארד רוק קפה, בריכה במלון, טרקטורונים. לינה פלאיה הרמוסה גוונקסטה

יום 11 (חמישי) - בריכה, מהצברים שייט קטמרן כולל שנורקל, ארוחה וצפייה בשקיעה (היו גם דולפינים) Marlin Del Rey. לינה פלאיה הרמוסה גוונקסטה

יום 12 (שישי) - בוץ תרמי ומעיינות חמים בריח גופרית היישר מהר הגעש Las Hornillas, רום סרוויס ומנוחה עם ויי פיי במלון. לינה הילטון ליד שדה התעופה ליבריה

יום 13 (שבת) - טיסה ב 6:45 בבוקר מליבריה דרך יוסטון לסאן פרנסיסקו

קנופי בארנל

לוגיסטיקות

טיסות - לא מצאתי טיסות ישירות מסאן פרנסיסקו לקוסטה ריקה אז טסנו עם יונייטד דרך יוסטון. הלוך לסאן חוזה וחזור מליבריה.

נהיגה - בהחלט אפשרי, אם כי לא נטול אתגרים. בגדול, אם המספר של הכביש הוא ספרה אחת או שתיים, הכביש סבבה. אם זה כביש של 3 ספרות הוא יכול להיות כביש אספלט חלק ויפה עם סימונים של הנתיבים, הוא יכול להיות שביל עפר רצוץ עם בורות ואבנים, או כל דבר באמצע. הוא עלול להיות גם תלול מאד, עם סיבובים ופיתולים מפחידים. ובחלק גדול מהכבישים במקום שוליים יש... תעלות ניקוז עמוקות. לכן מומלץ מאד לשכור רכב 4X4, ולא לנהוג בחושך. יש בכבישים המון אופנועים אז צריך לשים לב אליהם.

ניווט - ביום הראשון וויז כשל והביא אותנו במקום למלון בסאן חוזה למרכז שוק בעיירה קטנה. מאז ניווטנו רק עם גוגל מפס. קוסטה ריקה לא חזקה בכתובות. הרבה פעמים הכתובת תהיה "2 קילומטר על כביש 412 אחרי הכנסייה" או במקרה הטוב "רחוב 24 בהצטלבות עם שדרה 2". אז מה כן? חיפוש בגוגל, נעיצת המיקום וניווט אליו. מלונות ואטרקציות פוטנציאליות סימנתי לי מראש במפה.

רכב - הזמנתי דרך אתר רנטלקארס.קום סוזוקי גראנד ויטארה מחברת דולר. בתחנת ההשכרה הוספנו ביטוח עם ביטול השתתפות עצמית ותשלום לנהג שני (שילמנו בהחזרת הרכב). הכל עבר ללא תקלות.

שתי מזוודות ושני טרולי נכנסו בנוחות מתחת לכיסוי

דלק - המחיר קבוע על ידי הממשלה אז אין חשיבות לתחנה בה ממלאים. המילוי בשירות מלא. מיכל יצא לנו סביב 50$.
חשמל - כמו באמריקה, 110 וולט ותקע עם שני פינים ישרים.

כסף - למטבע המקומי קוראים קולון, הוא נספר באלפים, השטרות שלו ממש יפים עם ציורים של בעלי חיים והמטבעות גדולים וכבדים. ברוב המקומות מקבלים כרטיסי אשראי אבל לא בכולם. השתדלתי לציין (כשזכרתי) איפה ביקשו מזומן. ברוב המקומות מקבלים דולרים מזומנים אבל השער משתנה, אז שווה לבדוק אם זה משתלם. בכבישי האגרה שילמנו במזומן בקולון, לא שאלתי אם אפשר בדולרים, ומדובר בסכומים מאד קטנים.

מומלץ להחליף כסף בבנק. אם אתם כמוני, ותחליפו כסף בשדה בתעופה כי אתם לא רוצים להיות במצב שתגיעו לעיר בערב והבנק כבר יהיה סגור, תקבלו שער נוראי (485 קולון לדולר במקום 550). אבל מבחינתי עדיף מטבע מקומי בשער גרוע מאשר להתקע בלי. את השער הכי טוב בהמרת דולרים לקולון קיבלנו ב... קזינו.



מס יציאה - קראתי בפורומים השונים על מס יציאה מקוסטה ריקה. אצלנו הוא כנראה היה כלול בכרטיס הטיסה כי לא התבקשנו לשלם.

תקשורת - לנעם והבנות קנינו סים מקומי של קולבי בשדה התעופה, עלה 7$ ל-10 ימים וחצי ג’יגה. בשילוב עם ויי פיי איפה שיש זה סיפק את הסחורה. הטלפון שלי נעול אז השתמשתי ברומינג בעת הצורך.

אוכל - האוכל פשוט וטעים בקוסטה ריקה. יש מסעדות מקומיות מאד זולות (ככה אומרים) הנקראות סודה Soda אבל לא נכנסנו כי אנחנו (רמז/ לא אני) תיירים פחדנים. הרמה הבאה של המסעדות - רסטוראנטה - עדיין בניחוח מקומי. לקח קצת זמן לשכנע את הבנות שמקום עם שולחנות פורמייקה או עץ ובלי קירות או מזגן יכול להחשב מסעדה לגיטימית, אבל זה קרה. די מהר למדנו מספיק ספרדית כדי להזמין במסעדה דברים מוכרים. אכלנו לא מעט במסעדות כאלו, בדרך כלל סביב 50$ לארוחה לארבעתנו. מסעדות תיירים יש גם לא מעט, שם יהיה תפריט באנגלית, מפות על השולחנות ומחיר קצת יותר גבוה, עלה לנו סביב 70$ לארוחה. היו לא מעט אטרקציות שכללו גם ארוחה.

למרבה המזל בכל מסעדה בקוסטה ריקה אפשר לקבל ארוז קון פויו arroz con pollo - אורז מוקפץ עם עוף. אז לבנות תמיד היה מה לאכול. בהרבה מסעדות שמכוונות לתיירים יש גם פיצה או המבורגר - אז גם היה גיוון. אם אתם אוהבים דגים, חובה לנסות את הסביצ׳ה המקומי - דגים עם המון מיץ לימון, בצל ופלפל (ובדרך כלל גם אפשר לבקש שלא יוסיפו כוסברה). מעדן ממש.

כל המלונות שהיינו בהם הגישו ארוחת בוקר טובה מאד עם ביצים בהכנה אישית, פירות, מאפים, נקניקים וכמובן גאיו פינטו gallo pinto - אורז עם שעועית.

שתינו לא מעט שייקים מפירות טריים (בעיקר אננס ותות), ודגמנו מספר פעמים את רשת הגלידות pops. שתינו מים מהברז בלא מעט מהמסעדות ולא נרשם נזק משמעותי.

אטרקציות - הכל עולה כסף. והרבה. צריך לבוא מוכנים נפשית. אפשר לחסוך בלינה, אפשר לחסוך באוכל. באטרקציות קשה לחסוך אם אתם מגיעים לטיול קצר, בטח שעם ילדים. השתדלנו להגביל עצמנו לאטרקציה אחת ליום, ולהנות גם ממנוחה בבריכה. היו ביקורים שהזמנתי עוד מהבית (בעיקר שמורות פרטיות), אטרקציות שהזמנתי דרך המלון, ומקומות שפשוט הופענו בשער, שילמנו ונכנסנו. אנסה לציין מה ואיך בפירוט.

על הטופ 2 שלנו אין ויכוח - זיפליין בארנל, חוות ההצלה עם העצלנים. בוטום 2: חוות הצלת הפומות ללא הדרכה, וסיור טרקטורונים שהיה ברובו בכביש. הכי אובררייטד מבחינת שמורת טבע היה הביקור במנואל אנטוניו ההמוני (וגם איה נעקצה על ידי מדוזה). החוף הכי יפה היה במנואל אנטוניו (אבל לא באמת הקדשנו זמן לחופים, זה לא חוכמה). והתובנה הכי חשובה: ג׳ונגל זה לא גן חיות לפי בקשתך, וחלק גדול מההנאה תלוי במדריך ובמזל.

החוף הקסום של מנואל אנטוניו