בביקור הקודם שלנו בהוואי, אי שם במילניום הקודם, ביקרנו בשני איים – אואהו והאי הגדול. הפעם בחרנו לגוון ולבקר דווקא במאוי לביקור שהוא חצי נופש וחצי טיול. במאוי יש איזה 5-6 איזורי אקלים שונים, כשהצד המערבי יותר הוא בגדול יבש וחם (ולכן שם נמצאים כל התיירים), והצד המזרחי הוא טרופי, לח ורטוב, ושם נמצאים הנופים הירוקים. יש גם הר געש (רדום), חופים מדהימים, ואנשים נורא רגועים ונחמדים.

אם אתם מגיעים למאוי, תלבשו בגדי ים, ותקחו באוטו מגבות כי אין לדעת מתי יבוא לכם לטבול באוקיינוס. כל החופים הם ציבוריים, וגם הריזורטים הכי יוקרתיים מחוייבים לאפשר גישה לציבור. יש חופים נעימים, חוליים וידידותיים, יש חופים סלעיים, יש איזורים מומלצים לשנורקל, אבל שימו לב שיש חופים עם גלים מסוכנים, וצריך להיות ערניים מאד כל הזמן.

לפני הכל אני ממליצה על ספר תיירות מצויין שעזר לי מאד בתכנון. אני קניתי גרסה דיגיטלית (למכשיר קינדל) אבל אפשר להזמין אותו מאמזון גם בגרסה מודפסת. הספר מספר על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של האי ומכיל המון המון מידע תיירותי. קצת קשה לעבד את כולו, אבל בהחלט כיף לקרוא אותו ולהעזר בו.
http://www.hawaiirevealed.com/maui-revealed/

אם פחות נוח לכם עם האנגלית, יש ספר אחד בעברית שאני מכירה על הוואי, של סיגלית בר. לא קניתי אותו אבל רפרפתי בו בחנות וראיתי שיש בו פחות או יותר את הדברים העיקריים.
http://www.bartravel.com/newus/katavot/hawaii.html

אז מה עשינו?

יום מס' 9, 20.9.15, יום ראשון

יום מס' 10, 21.9.15, יום שני

יום מס' 11, 22.9.15, יום שלישי

יום מס' 12, 23.9.15, יום רביעי

יום מס' 13, 24.9.15, יום חמישי

.

יום 9 (ראשון) – להאינה

למאוי הגענו בטיסת בוקר מוקדמת שיצאה בשבע בבוקר מסאן דייגו. החזרנו את הרכב בחניון שמחוץ לשדה ונסענו בשאטל לשדה. הספקנו קפה ומאפין לפני הטיסה ועלינו על המטוס למאוי. הטיסה ארכה כ5.5 שעות, השתיה כלולה, אוכל צריך לקנות, ויש שקע לכל כסא. כיוון שהוואי נמצאת עוד 3 שעות אחורה (13 שעות מהזמן בישראל) נחתנו בשדה התעופה בקאהולואי Kahului בתשע וחצי בבוקר.

השכרת הרכב של דולר לקחה המון זמן, ובסיומה השתכנענו לשדרג את הרכב לג׳יפ של חברת Jeep עם גג נפתח בתוספת של 20$ ליום, הג'יפ נראה כמעט צבאי, אין לו נעילה חשמלית או חלונות חשמליים והוא לא ממש מפנק, אבל אפשר לפרק לו את הגג ויש לו GPS שגם נראה צבאי למדי. חוויה.

לפי התוכנית נסענו לעיר לאהאינה Lahaina. חנינו בחניון ציבורי ב-5$ ללא הגבלת זמן, והלכנו לאכול במסעדה של רשת Bubba Gump Shrimp שיושבת ממש על שפת המים. טעים, אבל יקר יחסית, כיוון שמדובר ברשת תיירותית במיוחד. הרשת ממשיכה את מורשתו של הסרט המפורסם עם טום הנקס פורסט גאמפ Forest Gump ומתמחה כמו שאפשר להבין מהשם בשרימפס במגוון צורות הכנה אבל גם לילדות שלא נוגעות במאכלי ים היה מה לאכול. המשכנו ברגל לאורך הרחוב הראשי של לאהאינה Front St, המלא בחנויות לבגדי ים, כפכפים ומזכרות, עד לעץ הפיקוס הענק Banyan Tree שמכסה פארק שלם. היה חם מאד והיה נעים לנוח לצילו של הפיקוס.

היו לנו כרטיסים מוזמנים מראש לשייט בצוללות אטלנטיס Atlantis Submarine, והתייצבנו בדוכן בשעה היעודה לחוויה מיוחדת במינה. אטלנטיס… חוויה באמת מדליקה. שטנו בסירה מהנמל אל הים הפתוח, שם הסירה עגנה, ופתאום עלתה מן המצולות הצוללת. נכנסנו לצוללת (בסולם מדרגות) והתיישבנו מול החלונות העגולים. מדובר בצוללת אמיתית, לא סירה עם תחתית זכוכית ויש בה מספר מקומות קטן, אז מומלץ להזמין מראש כרטיסים. הצוללת ירדה למעמקים וראינו דגים שונים, חתולי ים, ספינה טבועה ואפילו כרישים. הכל מלווה בהסברים מעניינים של המדריך. באמת חוויה ייחודית למי שלא צולל בעצמו. יקר, אבל מומלץ.

מלהאינה נסענו כארבעים דקות למלון בקיהיי Kihei. הדרך נוסעת ממש לאורך החוף. בדרך עצרנו בנקודת תצפית להסתכל ולצלם קצת את הנוף, ופתאום ניגש אלינו זוג צעיר עם גלשן בוגי. הם קנו את הבוגי לשימוש במהלך ביקורם במאוי, וכיוון שאין להם סיבה לקחת אותו איתם, הם רוצים לתת לנו אותו במתנה. מסתבר שזה מנהג נפוץ בין תיירי האיים. אז הודנו להם ולקחנו.

הגענו למלון בו נשהה למשך ארבעה לילות Maui Coast Hotel. המלון מאד נחמד אבל הילדה עדיין מרגישה לא טוב, ואני מתחילה קצת לדאוג. משאירים אותה במיטה ויוצאים לארוחת ערב מהירה במזנון המגיש מאכלים מקומיים אהובים אותו סימנתי ברשימותי - דה קיצ'ן אקספרס Da Kitchen Express, מרחק הליכה מהמלון. האוכל מוגש בכלים חד פעמיים, אבל טעים בהחלט. ויש מנה בשם Chicken Katsu שאם מורידים ממנה את הרוטב, מסתבר שזהו פשוט שניצל עם אורז לבן. הצעירה מחסלת חצי מנה ואת השאר אנחנו מביאים טייק אווי לחולה.

בדרך חזרה הכרנו בפעם הראשונה את רשת חנויות הנוחות ABC Stores. חנות שיש בה פשוט הכל – בגדים, מזכרות, אוכל, קרם הגנה, תרופות בסיסיות, ממתקים ועוד המון דברים. בזמן שהותנו היה מבצע – מי שאוסף חשבוניות בסכום של 100$ מקבל מתנה קטנה, וכך זכינו במהלך שהותנו באיים ב-2 תיקים רב פעמיים לסופר, צבעוניים ומדליקים. כיוון שבמחיר החדר במלון לא היתה כלולה ארוחת בוקר, הצטיידנו בפירות, יוגורט, ולחמניות הוואי מתוקות (טעים בטירוף, דומה לחלה מתוקה) לארוחת בוקר.

לילה טוב מאוי.

סיור רגלי בעיר Lahaina
http://lahainatown.com/lahaina-historic-walking-tour.php
עלות: חינם

הצוללת אטלנטיס Atlantis Submarine
http://www.atlantisadventures.com/maui
עלות: מבוגר: 105$, ילד (עד גיל 13) 38$ , מבוגר+ילד: 115$
יש מגבלת גובה מינימלי של 36 אינץ' שזה בערך 90 סנטימטר

אוכל:

באבא גאמפ שרימפ (רשת מסעדות) Bubba Gump Shrimp Co
http://www.bubbagump.com/
אנחנו שילמנו: 70$

דה קיצ'ן אקספרס (מזנון אוכל מקומי) Da Kitchen Express
http://dakitchen.com/index.html
אנחנו שילמנו: 40$

רשת חנויות נוחות ABC Stores
http://www.abcstores.com/

.

יום 10 (שני) – מאוי אושן סנטר

קמים לבוקר מקסים, והגדולה עדיין עם חום גבוה. כבר 5 ימים. זה הזמן לפנות לרופא. הרמתי טלפון למוקד של פספורטקארד, ואחרי שיחה קצרה הטעינו לי את הכרטיס המגנטי. שאלתי בלובי של המלון איפה יש רופא והפנו אותנו למרפאה קרובה המקבלת תיירים בלי הזמנת תור מראש.

התפצלנו – אבא וילדה לים, אמא וילדה לרופא. כנראה שרופא זה רופא, בכל מקום בעולם, וגם כאן חיכינו לא מעט. אבל אחרי כשעתיים יצאנו עם אבחנה של דלקת בסינוסים ואנטיביוטיקה לטיפול. בינתיים הסתבר שהסכום שהוטען על הכרטיס לא מספיק, שיחה נוספת למוקד והסכום עודכן, גיהצתי את הכרטיס הייעודי בלי להוציא כסף פרטי ושיבחתי בלב את השירות. מצאנו את החצי השני של המשפחה בחוף הים הקרוב למלון Charlie Young Beach, והצטרפנו לטבילה במימי האוקיינוס החמימים. החוף הזה שליד המלון היה בסיכומם של חופים (והיינו בלא מעט) החוף האהוב עלינו. חניה מרווחת חינם, חוף חולי ונעים, גלים לא חזקים מדי, מקלחת לשימוש הרוחצים, כל מה שצריך.

לקראת הצהרים חזרנו למלון למקלחת, וניצלתי את ההפוגה לכביסה. פה במלון הפעלת המכונות (מכונה ומייבש) היא בחינם, ורק החומרים עולים כסף - שלושה קוורטרים (מטבע של 25 סנט) למנת אבקת כביסה או שני דפי מייבש. זיל הזול.

עם הדלקת בסינוסיטיס קיבלה הנערה גם הנחיה לא להכניס את הראש למים. אז במקום סיור הקייאקים והשנורקל שהיה מתוכנן (אך למרבה המזל לא הוזמן ושולם מראש), הלכנו לראות דגים במאוי אושן סנטר Maui Ocean Center - האקווריום המקומי.

בדרך עצרנו בשאקה פיצה Shaka Pizza בקיהיי לא רחוק מהמלון, לאוכל מהיר וטעים עם פיצה בסגנון ניו יורק וכנפיים מעולות. הגדולה שכבר קיבלה מנת אנטיביוטיקה כפולה אכלה שני סלייסים ואמא שלה הפולניה חזרה לנשום. אגב, הביטוי שאקה פירושו ברכת השלום ההוואית שבה מקפלים את 3 האצבעות האמצעיות כך שרק האגודל והזרת זקופים, ומנופפים לשלום.

האקווריום נחמד מאד ויש בו חלקים בחוץ כמו בריכות ליטוף לכוכבי ים והרבה איזורים בנויים עם אקווריומים המציגים דגים שונים ומשונים, כולל כרישים מרשימים, מדוזות, צבי ים, והמון דגים ססגוניים. ברחבי הפארק יש עמודים נמוכים עם אבנים עליהם מובלטים סימנים שונים. הילדים מקבלים דף ובו ציורים שצריך להתאים לסימנים. הילדות לקחו את העניין ברצינות. ביקור באקווריום אמנם לא מחליף חוויה של צפייה בדגים במקומם הטבעי במים, אבל מהווה תחליף מצויין למי שלא אוהב, רוצה, יודע או יכול לשנרקל או לצלול. חמוד מאד.

.

בדרך חזרה עצרנו בדוכן הקרח המגורד – שייב אייס של אולולאני Ululani's Hawaiian Shave Ice שקיבל המלצות רבות בחיפושי אחר מטעמים מקומיים, טעים טעים. זה כאילו מזכיר ברד, אבל לא. מגלחים בעזרת סכין מסתובבת שבבי קרח אווריריים ומציפים אותם בסירופים בטעמים שונים, הממותקים בסירופ סוכר מקומי. אפשר לבקש גלידה מלמטה ותוספות מעל אבל אנחנו הלכנו על הבייסיק בצבעים זרחניים והמון סוכר. וזה כל כך טעים. המנה הכי קטנה בהחלט מספיקה ואף אחת לא הצליחה לחסל מנה שלמה. יש אגב גם סירופים ללא סוכר.

הנערה המופגזת באנטיביוטיקה היתה כבר מותשת, אז חוזרנו למלון למנוחה וקצת בריכה וקיפול כביסה. לארוחת ערב יצאנו שוב ברגל, הפעם למסעדה מקסיקנית קרובה Fred's Mexican Cafe, כמו רוב בתי הקפה והמסעדות בהוואי, המקום פתוח ולא ממוזג, אבל נעים וטעים, והאווירה מדליקה.

.

חוף צ'רלי יאנג Charlie Young Beach
http://www.co.maui.hi.us/Facilities/Facility/Details/191
עלות: חינם, יש חניה חינם ומקלחת חיצונית. אין מציל.

תוכנן אך לא בוצע: שייט בקאייאקים עם שנורקל Aloha Kayaks Maui
https://alohakayaksmaui.com/activities/makena-ocean-adventure/
עלות למבוגר 85$, לילד (5-9) 60$

אקווריום Maui Ocean Center
http://www.mauioceancenter.com/
עלות: מבוגר 27$, ילד (3-12) 19$

אוכל:

שאקה פיצה Shaka Pizza
http://www.shakapizza.com/
אנחנו שילמנו: 40$

אולולאני שייב אייס (גלידריה לקרח מגורד) .Ululani's Hawaiian Shave Ice
http://www.ululanisshaveice.com/
אנחנו שילמנו: 12$

פרד'ס מקסיקן קפה (מסעדה מקסיקנית) Fred's Mexican Cafe
http://www.fredsmexicancafe.com/home.html
אנחנו שילמנו 60$

.

יום 11 (שלישי) - הדרך להאנה

אחד ממסלולי התיור המפורסמים במאוי, הוא הדרך להאנה The Road to Hana. האנה (או חנה כמו שהבנות קראו לה) היא עיר קטנה בצידו הדרום מזרחי של מאוי והדרך אליה ארוכה ומפותלת ומשופעת בנופים מרהיבים. מקריאה באינטרנט, בעיקר בטריפאדווזור, היתה לנו התלבטות האם לקחת סיור מודרך או לנהוג לבד. בחרנו לנהוג לבד וזו היתה ההחלטה הנכונה עבורנו. הדרך לקחה לנו בהלוך עם עצירות כשמונה שעות ובחזרה רק שלוש. מדובר בכביש צר ומפותל שלאורכו המון גשרים שמאפשרים מעבר רק לרכב אחד. צריך ערנות וסבלנות אבל בהחלט אפשר לעשות את זה לבד בקצב אישי. קראנו ביקורות על כביש מפחיד, נוראי ומסוכן, כנראה שזה נראה ככה לאמריקאים שרגילים לכבישים ישרים, רחבים ומשעממים לאורך מאות קילומטרים. החסרון לטעמנו בסיור מודרך (מעבר למחיר הגבוה) הוא חוסר הגמישות בניהול העצירות והנהיגה באמת שלא היתה מפחידה באופן משמעותי.

הורדנו בארץ מראש אפליקציה בתשלום לטאבלט שאמורה ללוות את המסלול עם הסברים ונקודות עצירה מומלצות. למרבה הצער, ברגע האמת היא לא עבדה. אולי לכם זה יעבוד, וזה לא יקר. למרבה המזל סימנתי בגוגל מפס את נקודות העניין העיקריות, אז ברגעים הבודדים שהיתה רשת, ראינו לאן צריך לנסוע, וכיוונו את ה GPS של האוטו בהתאם. תכלס, אין ממש איפה לטעות בדרך, זה יותר איפה לעצור, ואפשר להסתמך גם על שלטים ונהגים אחרים.

אז הורדנו את הגג של הג'יפ ויצאנו מוקדם.

עצרנו בעיירת החוף פאיה Paia להצטיידות בכריכים ושתיה. בחנות הסנדוויצים Hana Picknic Lunch Company מוכרים קומבו של כריך, תפוצ'יפס ועוגייה בכ 10$. הם היו מאד נחמדים והכינו לבקשתנו לילדות כריכים פשוטים של לחמניה עם גבינת שמנת ועגבנייה כיוון שהכריכים המוצעים היו להן מתוחכמים מדי. העיירה עצמה מתוקה להפליא ושווה סיבוב קצר.

הדרך מתחילה כמו כבישים רגילים לאורך החוף במאוי, אבל מהר מאד היא הופכת צרה ומאתגרת. ויפה. מאד מאד יפה. נוסעים בתוך ג'ונגל עם כמות שלא תאמן של צמחים ועצים שונים. הירוק פשוט מרהיב. בשלב מסויים סגרנו את הגג של הג'יפ כי היה לנו חם, ומזל, כי לא הרבה אחר כך ירד גשם. הגשם בא והולך באיזור הזה של האי כל הזמן.

ההמלצה שלי, סעו לאט, פתחו חלונות, וכוונו את הרדיו לתחנה מקומית עם מוסיקה הוואית. כך תהנו עם כל החושים – מהנוף, מהריח של הגשם והצמחיה, ומפסקול שמתאים בול. קחו אתכם מים, אוכל (למרות שאין מחסור בדוכנים שמוכרים פירות, שתיה ולחם בננות לאורך המסלול), וספריי נגד יתושים.

יש המון מקומות מעניינים לעצור בדרך, ואם רוצים לחקור את המסלול באופן יסודי, כדאי לבלות את הלילה בהאנה. אבל אם רוצים לחזור באותו היום, צריך לצמצם את הבחירה ולהתמקד. אז איפה אנחנו עצרנו?

העצירה הראשונה שלנו היתה ליד דוכן פירות שמסמן את תחילתו של מסלול המפלים התאומים - טווין פולז Twin Falls. התחלנו ללכת במסלול, ואחרי שראינו שהדרך בוצית ואין לנו מושג כמה המפלים רחוקים, וכרגיל היינו עם כפכפים, אז החלטנו לוותר. אז חזרנו. קצת פאדיחה עכשיו כשאני חושבת על זה, אבל באותו הרגע זה נראה הגיוני.

נקודת העצירה השניה שלנו היתה בגן הבוטני הגדול המתהדר בשם גן עדן Garden of Eden Arboretum.מדובר במתחם מטופח עם דמי כניסה לא יקרים במיוחד, ועם שפע מדהים של עצים ופרחים טרופיים שכולם מתוייגים בשם, שירותים מסודרים, ומסלולים לא קשים במיוחד עם נוף מרהיב. מקום מקסים ממש. טיילנו ברגל, תיצפתנו על המפל, ניצלנו את השירותים המסודרים, וגם נהנינו מארוחת צהרים מוקדמת (הכריכים שקנינו בבוקר) בשולחנות הפיקניק.

.

העצירה הבאה שלנו היתה בדוכן המזון המסמן את חצי הדרך להאנה Half Way to Hana. קנינו שייב אייס לצריכה מיידית, ופירות ולחם בננות שיהיו להמשך הדרך.

עצירה רביעית עשינו בצינור הלבה Lava Tube למשהו אחר לגמרי. שילמנו דמי כניסה בביתן קטן, נרשמנו (כדי שמפעילי האתר ידעו שכל מיש נכנס גם יצא), קיבלנו פנסים חזקים ונכנסנו למערה הארוכה שנוצרה מזרימה מהירה של לבה מתחת ללבה ישנה יותר. ההליכה במערה לא קשה והמראות מעניינים מאד. המערה משולטת עם הסברים על תופעות הטבע השונות. יש במקום גם מבוך צמחים אבל ויתרנו.

.

אחד החופים המצולמים והמפורסמים של מאוי היה העצירה הבאה שלנו - החוף השחור בוואינאפנאפה Waianapanapa State Park. חנינו למעלה וירדנו לחוף עצמו. החול השחור מחוספס ולא נעים ברגליים, והגלים היו מאד גבוהים, אז רק טבלנו את הרגליים, אבל המקום יפיפה ובהחלט שווה עצירה.

.

בהאנה עצמה לא עצרנו. ככה זה כשיש יום אחד לנסיעה הלוך וחזור וחזרה ורצינו להגיע לשבע הבריכות Pools at Ohe'o, העצירה האחרונה שלנו במסלול. זהו בעצם חלק מהפארק הלאומי של הר הגעש Haleakalā אז אם מתכננים ביקור בשניהם, שווה לשמור את הקבלה. שילמנו דמי כניסה לשמורה וחנינו. יש במקום מספר מסלולים להליכה רגלית ארוכים וקצרים. אנחנו בחרנו את המסלול המעגלי הקצר שיורד לבריכות Kuloa Point Trail. לצערנו הגלל שהמים היו גבוהים וסוערים השכשוך בבריכות היה אסור אבל הנוף היה מרשים ויפה. אם היה לנו יותר זמן, היינו מקדישים אותו למסלול Pipiwai Trail שנחשב יפה במיוחד ועובר דרך יער במבוק מרשים.

זוהי בעצם הנקודה האחרונה בכביש אליה מותר להגיע עם רכב שכור. אי אפשר להקיף את האי, אלא צריך לחזור בחזרה. אז חזרנו את כל הדרך, כשהילדות ישנו רוב הזמן. לארוחת ערב עצרנו שוב ב Paia המקסימה, הפעם במסעדה נהדרת בה מכינים פיצות בתנור עצים פתוח במרכז המסעדה Flatbread Company, היה מאד טעים וחוויה נחמדה.

חזרנו למלון עייפים מאד, אבל היה שווה את זה. יום מדהים.

הדרך להאנה The Road to Hana
http://roadtohana.com/sights.php
http://www.aloharents.com/road-to-hana.htm

אפליקציה למסלול ג'יפסי גייד GyPSy Guide
http://gypsyguide.com/package/the-road-to-hana/
עלות:5$

גן עדן (גן בוטני) Garden of Eden Arboretum
http://mauigardenofeden.com/
עלות: מבוגר 15$, ילד 5$

צינור הלבה Lava Tube
http://www.mauicave.com/
עלות: 12.5$ לאדם (מגיל 5)

החוף השחור Waianapanapa State Park
http://dlnr.hawaii.gov/dsp/parks/maui/waianapanapa-state-park/
עלות: חינם

שבע הבריכות Seven Pools at Ohe'o
http://www.nps.gov/hale/planyourvisit/kipahulu.htm
עלות: 15$ לרכב

אוכל:

האנה פיקניק לאנץ' Hana Picnic Lunch Company
http://www.hanaheadquarters.com/lunch/
אנחנו שילמנו: 40$

חצי הדרך להאנה Half Way to Hana
http://halfwaytohanamaui.com/
אנחנו שילמנו: 16$

פלאטברד קומפני (פיצה בטאבון) Flatbread Company
http://www.flatbreadcompany.com/FlatbreadMaui2010.html
אנחנו שילמנו: 65$

.

יום 12 (רביעי) – יום ים כזה

בתוכנית המקורית היה טיול להר הגעש הלאהקאלה Haleakala . מדריכי התיירות ממליצים לעלות להר לראות את הזריחה או השקיעה, וזו נשמעת חוויה מדהימה, אבל אבל היינו אחרי יום מעייף במיוחד ופשוט בא לנו לנוח, ולהשאיר משהו לפעם הבאה. אז עשינו לנו יום קליל.

לבשנו בגדי ים, ונסענו צפונה לאורך החוף עד לאתר הנקרא Nakalele Blowhole. הנוף הפך מצחיח לירוק, אבל אחר, לא כמו לאורך הדרך להאנה. עם עצי מחט ואדמה אדומה מאד. מעניין. ה לblow hole הוא מעין חור בלוח סלע, שהגלים המתנפצים עולים דרכו ומשפריצים כלפי מעלה, וזה נראה כמו חור הנשימה של לוויתן. המקום אינו פארק רשמי מסודר. יש אפשרות לרדת למטה עד קו החוף, וראינו אנשים שעשו זאת, אבל היינו בכפכפים וזה לא התאים אז רק צפינו מלמעלה. אז אם מעניין אתכם, קחו נעליים.

חברות השכרת הרכב לא מאפשרות להמשיך הלאה כיוון שהכביש הופך צר מאד ומסוכן, אז חזרנו אחורה. בדרך עצרנו בנקודת תצפית וראינו מלמעלה חוף מרהיב עם המון אנשים משנורקלים. אני חושבת שמדובר ב Honolua Bay או Makulei'a Bay. שאלנו אם יש באיזור מקום לשכור ציוד שנורקל, אבל הסתבר לנו שצריך לנסוע עד העיירה הבאה ולחזור, אז ויתרנו. תכנון קצת לקוי. ראינו שהרבה מהמשנרקלים מגיעים בסירה ולא ברכב, ויש הרבה חברות שמציעות סיורי שייט ושנורקל. לפעם הבאה.

.

בתוכנית היה מוזיאון ציידי הלוויתנים Whaler's Village Museum, אבל אף אחד (חוץ ממני) לא רצה מוזיאון אז המשכנו. עצרנו לבדוק את החוף של איזור הריזורטים ווסטין ומאריוט Kaanapali Beach ומשם המשכנו חזרה לכיוון להאינה לארוחת צהרים במסעדת ההמבורגרים Cool Cat Cafe המתהדרת בתואר ההמבורגר הכי טעים במאוי. ואכן, ההמבורגרים טעימים מאד. שוב אין מזגן אבל זה בסדר, יש בריזה ומאווררים.

משם המשכנו שוב לים, הפעם חוף Launiupoko Beach Park. חוף נחמד אבל הגלים היו לנו קצת חזקים. שובר הגדלים בנוי ככה שיש גם מעין בריכה טבעית שמתאימה לילדים (ולפחדנים).

אחרי שמיצינו את הגלים החזקים, נסענו לכיוון המלון ולא עמדנו בפיתוי ועצרנו שוב לאכול שייב אייס ב Ululani's Hawaiian Shave Ice. עצרנו שוב בחוף האהוב שליד המלון. כשמיצינו את הים, הלכנו לבריכה של המלון וכמובן גם לג'קוזי שבבריכה.

כדי לסיים את היום הרגוע, אכלנו ארוחת ערב לאור לפידים ליד הבריכה במלון Kamaole Poolside Cafe and Bar, האוכל מוגש בסלסלות ובשעות הערב יש מוסיקה בלייב.

.

נקאלהלה בלוהול Nakalele Blowhole
http://liveinhawaiinow.com/nakalele-blowhole/

חופי השנוקרל הטובים במאוי
http://www.maui-vacation.net/snorkelmap.html

Launiupoko Beach Park
http://www.co.maui.hi.us/facilities/Facility/Details/128
עלות חינם, יש חניה, מקלחת, שולחנות פיקניק, אין מציל.

בתוכנית המקורית היו:

פסגת הר הגעש הלאקלה Haleakala Summit
http://www.nps.gov/hale/planyourvisit/summit-area.htm

מוזיאון ציידי הלוויתניים Whalers Village Museum
http://www.whalersmuseum.com/whalersmuseum/Whalers_Museum.html

אוכל:

מסעדת החתול הקול (המבורגרים) Cool Cat Cafe
http://www.coolcatcafe.com/
אנחנו שילמנו: 55$

מסעדת הבריכה במלון Kamaole Poolside Cafe and Bar
http://www.mauicoasthotel.com/dining/dining-at-maui-coast.htm
אנחנו שילמנו: 95$

.

יום 13 (חמישי) – חוות המטעים הטרופית

מתעוררים ליום האחרון שלנו במאוי.

התחלנו את היום בים, הפעם נסענו דרומה, כדי לראות איך נראים הריזורטים המפוארים בויילאה Wailea (יפים, מטופחים והכי לא בשבילנו) ועצרנו לטבילה בחוף דרומי יותר Polo Beach Park. ראינו אנשים לומדים לגלוש על סאפ SUP (מעין חסקה) אבל אנחנו הסתפקנו בבוגי שלנו. חזרנו לטבילה אחרונה בבריכה של המלון, התקלחנו, ארזנו סופית ועזבנו את המלון בסביבות הצהרים.

.

ליום האחרון חיפשתי פעילות שתקרב אותנו לשדה התעופה, ונסענו לבקר בחוות המטעים Maui Tropical Plantation. מדובר בחווה פעילה שמגדלים בה בעיקר פירות כמו אננס, בננות, פפאיה ועוד. התחלנו בארוחת צהרים במסעדת החווה Mill House , להפתעתנו האוכל המוגש היה גורמה יחסית למה שאפשר היה לצפות, אבל המנות של הילדים היו מאד (מאד) קטנות. הצטרפנו לסיור מודרך (בתשלום) ברכבת ירוקה קטנה שנוסעת ברחבי החווה עם הסברים. ראינו איך גדל אננס (מסתבר שצמח אננס יכול להפיק רק שלושה פירות בימי חייו, ולוקח שנים עד שפרי צומח ומבשיל, לא פלא שזה פרי יקר), וצפינו בהדגמת פירוק קוקוס. היה משכיל ונחמד. קינחנו בגלידה מקומית. יש במקום גם חנויות של אמנים מקומיים ודוכן בו אפשר לקנות פירות מגידולי החווה.

בתוכנית המקורית חשבנו לעשות גם אומגה במקום, אבל היה חם והמחיר (110$ לאדם) הרתיע, אז ויתרנו. גם על מוזיאון הסוכר (אחד מגידולי השדה המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של מאוי) ויתרנו.

.

כדי לקנח בקצת טבע הוואי נסענו לפארק הלאומי Iao Needle. שילמנו 5$ כניסה ועשינו מסלול לא ארוך במקום יפיפה, עם תצפית ל”מחט” על שמה נקרא המקום. מקום מהמם. ההליכה קצת עם עליות אבל בשביל מסודר. יש אפשרות לא לגמרי רשמית גם להכנס לנחל. אנחנו לא עשינו זאת אבל ראינו אחרים שכן. באיזור יש גם מוזיאון וגנים. ויתרנו כי היינו עייפים והיה לנו חם.

.

היה לנו עוד קצת זמן לשרוף עד הטיסה אז נסענו לחפש את המוזיאון לתולדות הוואי שהיה אמור להיות במרכז קניות Queen Ka'ahumanu Center אבל לא מצאנו אותו. לארוחת ערב לפני הטיסה להונולולו, סימנתי לי מסעדה בקהולואי, לא רחוק משדה התעופה Marcos Grill, שסיפקה אוכל איטלקי מעולה, ומנות נדיבות מאד. מומלץ.

נסענו לשדה התעופה לקראת טיסת ערב להונולולו. הורדתי את הבעל, הילדות והכבודה בשדה, נסעתי להחזיר את האוטו, ונסעתי בשאטל בחזרה לשדה. כיוון שמדובר בשדה פצפון, לא היתה בעיה למצוא את שאר המשפחה בקלות. בצ'ק אין הסתבר לנו שכדי לקחת את הבוגי להונולולו, נצטרך לשלם 25$, כמו מזוודה. אז החלטנו להעביר אותו הלאה, כמו שקיבלנו אותו. מסרנו אותו בדוכן מוניות שאטל בשדה וביקשנו שיתנו אותו למשפחה נחמדה שמגיעה לביקור.

מאד אהבנו את מאוי, אולי הכי בכל הטיול. שילוב של אנשים מקסימים, מזג אויר נהדר, חופים כיפים ומים חמימים, קצת טבע, אוכל טוב. ואוירה רגועה. מקום נפלא.

.

חוף פולו Polo Beach Park
http://www.mauicounty.gov/Facilities/Facility/Details/390
עלות: חינם, יש חניה ומקלחות, אין מציל

מאוי טרופיקל פלנטיישן (חוות מטעים) Maui Tropical Plantation
http://mauitropicalplantation.com/#welcome
עלות סיור ברכבת: מבוגר 16.5$, ילד 6.25$

נראה מדליק אבל ויתרנו: אומגה Maui Zipline
https://www.mauizipline.com/
עלות: 110$ לאדם

באיזור אבל לא נכנסנו: מוזיאון הסוכר Sugar Museum
http://www.sugarmuseum.com/sugar.html/frameset.exhibits.html
עלות: מבוגר 7$, ילד (6-12) 2$

פארק לאומי מחט איו ʻĪao Valley State Monument
http://dlnr.hawaii.gov/dsp/parks/maui/iao-valley-state-monument/
עלות: 5$ לרכב

לא מצאנו: מוזיאון לתולדות הוואי Story of Hawaii Museum
http://www.storyofhawaiimuseum.com/about-us
עלות: חינם

אוכל:

מסעדה בחוות המטעים The Mill House
http://mauitropicalplantation.com/mill-house-dining/
אנחנו שילמנו: 75$

גלידה בחוות המטעים The Scoop
http://mauitropicalplantation.com/the-scoop/
אנחנו שילמנו: 15$

מרקו'ז גריל Marco's Grill & Deli
444 Hana Highway Suite M, Kahului, Maui, HI 96732-2315
אנחנו שילמנו: 85$

.

Maui Coast Hotel, Kihei
הלינה במאוי מתחלקת ברובה בין ריזורטים יקרים ומפוארים, לדירות נופש בבעלות פרטית. הריזורטים היו מחוץ לתקציב, וככל שקראתי יותר לגבי דירות הנופש, הבנתי שמדובר בהרבה מזל, על איזה יחידה נופלים ועד כמה הבעלים משקיעים בה. אז החלטנו ללכת על מלון. איזור קיהיי נבחר כיוון שיש בו חופים מוצלחים במיוחד לשחיה. בדיעבד זו היתה בחירה מצויינת כי גם אהבנו מאד את האוירה הרגועה והלא מחייבת.

המלון מאד מוצלח. הלובי מרווח ופתוח, החדרים יפים. לכל חדר יש (כנהוג בהוואי) לנאי – מרפסת קטנה. המחיר לא כולל ארוחת בוקר, אבל יש במרחק הליכה חנות ABC בה אפשר להצטייד במה שרוצים ולאחסן במקרר הקטן שבחדר. יש גם מכונת קפה ומיקרוגל. בכניסה למלון יש מסעדה (לא היינו בה) וליד הבריכה הלא גדולה יש מסעדה קז'ואל נחמדה מאד עם מוסיקה בשעות הערב. במלון מכונות כביסה לשירות הדיירים, וחניה חינם. מלון מקסים.

על המחיר הנקוב באתר צריך להוסיף מיסים עירוניים ומס נופש resort fee אז צריך לקחת אותו בחשבון בתקציב.

שהות: 4 לילות
מחיר (כולל מיסים וריזורט פי): 245$ ללילה; הוזמן דרך booking.com
כולל: ויי פיי, חניה במלון; לא כולל: ארוחת בוקר