סוף שבוע עם אפרת ברומא החורפית

פברואר 24, 2013


הפעם הנסיעה עם חברתי המקסימה אפרת. ברחנו מהבעלים, הילדים והמטלות לסוף שבוע קסום ומרתק באחת הערים הכי מעניינות שאפשר לדמיין. רומא ענתה על כל הציפיות. היא מרתקת, יפיפיה, מרגשת, טעימה, נעימה, קלה לניווט והתמצאות ומשאירה טעם של עוד. מזג האויר של סוף פברואר אמנם היה קריר, אבל בהיר, למעט בוקר אחד שהיה אפרורי טיפה.

עלויות (לאדם) - 4,100 ש"ח
טיסה - 409$
הוצאות תחבורה - 56 אירו לכל אחת (אפשר לחסוך קצת על ידי שימוש בתחבורה יותר זולה מ- ואל שדה התעופה)
אטרקציות - שילמנו 80 אירו לאדם על סיור פרטי בותיקן, כמובן שאפשר להצטרף לקבוצה גדולה על מנת להוזיל עלויות. גלריה בורגזה 15 אירו לאדם.
אוכל - 150 אירו לאדם
קניות - עדיף שלא נגלה ;-)

טיסות
טיסות של אליטליה הוזמנו מראש במחיר מצויין - 409$ לכרטיס. היציאה בחמישי מוקדם בבוקר, החזרה ביום ראשון בצהרים. אמנם זה "בזבוז" של יום טיול, אבל כאמהות עובדות, העדפנו לחזור ביום ראשון אחר הצהרים ולא בשני לפנות בוקר... מדובר בטיסות מאד קצרות - שלוש וחצי שעות הלוך, שלוש שעות חזור, ולכן החמיצות של צוות הדיילים האיטלקי לא הצליחה לקלקל לנו. גם האוכל לא משהו.

מלון
בחירת המלון REGNO על ויה דל קורסו היתה מצויינת. יש לנו רק תשבוחות על המלון.
מיקום - מעולה. הכי מרכזי שאפשר לדמיין. קרוב למזרקת טרבי מצד אחד ולפנתאון מצד שני. על ויה דל קורסו - הרחוב המרכזי שחוצה את רומא העתיקה. הרחוב משופע באוטובוסים וחנויות. קיבלנו חדר מרווח ונעים עם שתי מיטות מופרדות כמו שביקשנו. נקיון - מעולה. ארוחת בוקר אירופאית טובה (עם קרואסונים שאי אפשר להפסיק לאכול, יוגורטים, פירות, לחמים, נקניקים, גבינה צהובה, חמאה, ריבה, נוטלה... לא היו ירקות למי שזה קריטי). צוות מקסים שמאד עזר לנו בהכוונה. ויי פיי חינם במלון, צריך לבקש סיסמה. הקירות קצת דקים ובערב הראשון שמענו את השכנים האיטלקים.
הוזמן מאתר בוקינג, ב 120 אירו ללילה לזוג. על מחיר המלון (כל מלון) צריך להוסיף מס מקומי של 2 אירו ללילה לאדם.

יום 1, חמישי
נחתנו בשמונה בבוקר ברומא. רצינו לקחת רכבת לעיר, אבל היא בדיוק עזבה, אז הצטרפנו לטרנספורטר שלוקח אנשים בקבוצה לתחנת הרכבת המרכזית טרמיני ב-15 אירו לאדם. הגענו מורעבות, אז אכלנו פניני בתחנת הרכבת, תוך התחמקות מקבצנים וצועניות עם ילדים שניסו לשדל אותנו. היה נוראי. ניגשנו לקיוסק, קנינו כרטיס תחבורה ציבורית ל-3 ימים ב 16.5 אירו לאדם, ולקחנו את קו 175 לויה דל קורסו. האוטובוס עוצר ממש ליד המלון, פשוט שאלנו את הנהג (הראנו לו את הכתובת) והוא סימן לנו איפה לרדת.
אחרי התמקמות במלון, החלטנו לתור את הסביבה הקרובה של המלון. כמה דקות הליכה הביאו אותנו לפנתאון Pantheon. שווה להכנס פנימה (הכניסה חינם, אפשר לשכור מדריך קולי, אנחנו ויתרנו) ולהתרשם מהמבנה עוצר הנשימה. וכן, הפתח למעלה פתוח לגמרי ולא מכוסה.
מהפנתאון המשכנו כמה דקות נוספות ברגל ברחובות הקטנים עד לכיכר המפורסמת ביותר של רומא - פיאצה נבונהPiazza Navona. שוטטנו קצת בכיכר, קראנו קצת בספר הטיולים, הלכנו לבדוק מקרוב את מזרקת ארבעת הנהרות של ברניני, שוטטנו עוד קצת בעודנו מתחמקות מהרוכלים, עצרנו לפיצה באחת ממסעדות התיירים החביבות וחזרנו למלון לשנת צהרים (בכל זאת ערות משתיים לפנות בוקר).

מאוששות משנת הצהרים, חצינו את הכביש והלכנו דקות ספורות למזרקת טרבי Fontana di Trevi המדהימה.ההפתעה במזרקה הענקית והמרשימה, המופיעה לה פתאום בין הרחובות הקטנים, הרשימה אותנו. המקום עמוס מאד בתיירים ורוכלים אז רק הצטלמנו והמשכנו הלאה, עד למדרגות הספרדיות Piazza di Spagna. קראנו קצת בספר, והתלבטנו אם לטפס במדרגות כמו תיירים טובים, אבל החלטנו לוותר ולאכול גלידה במקום. המשכנו בשיטוט ברחובות מלאי החנויות. האיזור שבין המדרגות הספרדיות לבין ויה דל קורסו (כולל) רצוף חנויות מסוגים שונים, החל מחנויות היוקרה היקרות ביותר, דרך חנויות מוכרות כמו Gap או H&M וכלה בחנויות מזכרות וקשקושים. המון תיקים, נעלים, הלבשה תחתונה, בגדים, מזכרות, ואפילו כמה חנויות לכפפות. אכלנו גלידה טעימה ליד H&M וחזרנו דרך ויה דל קורסו למלון. אחרי כמה דקות של מנוחה יצאנו שוב לארוחת ערב באחת ממסעדות התיירים באיזור טרבי.

יום 2, שישי
קמנו מוקדם אז החלטנו לתת שוב קפיצה למזרקת טרבי, אולי היא תהיה יותר פנויה ונגישה, ואכן כך. בשמונה וחצי בבוקר יש מעט מאד תיירים ואפשר לשבת בשקט ולהתרשם מיופיה ועוצמתה. וגם להצטלם.
חזרנו לויה דל קורסה והלכנו כמה דקות ברגל עד פיאצה ונציה Piazza Venezia, המונומט לזכרו של המלך ויטוריו עמנואל ואש התמיד והחיילים המגנים על קבל החייל האלמוני. משם המשכנו דרך ויה דל פורי אימפריאלי Via del Fori Imperiali עד הקולוסאום. המשקיענים יכולים להכנס לאתר העתיקות של הפורום הרומאי Foro Romano כדי להתרשם מקרוב, אנחנו העדפנו לוותר, אבל צפינו בשער טיטוס בעל הקשת הבודדת (מעבר לגדרות), ושער קונסטינוס בעל שלוש הקשתות. גם על הקולוסאום Il Colosseoצפינו (והתרשמנו) מבחוץ, בעודנו מתחמקות מגלדיאטורים נודניקים שחושקים בכספנו תמורת תמונה (מסתבר שבילינו די הרבה מזמננו ברומא בהתחמקויות).

מהקולוסאום לקחנו את הרכבת התחתית - מטרו לתחנת טרמיני Termini, שם החלפנו קו ונסענו לתחנת אוטיביאנו Ottaviano אשר ליד הותיקן. היה לנו קצת זמן להרוג עד ארוחת הצהרים, אז הסתובבנו ברחוב Via Cola di Rienzo העטור חנויות. ביצענו רכישות בבודי שופ ואקססורייז ושמנו פעמינו למסעדת Taverna Antiche Mura בה בחרנו כיוון שזה היה מקום המפגש המתוכנן עם המדריכה שלנו לותיקן. האוכל היה מצויין, הטירמיסו היה כתום (מסתבר שזה בגלל טריות הביצים בעלות החלמון הכתום) והמדריכה הגיעה בדיוק בזמן.
כשתכננו את הטיול, קיבלנו כמה וכמה המלצות לקחת סיור מודרך במוזיאונים של הותיקן Musei Vaticani. המלצה שאני עכשיו חוזרת וממליצה עליה לכל מי שמוכן לשמוע. שתינו ביקרנו בעבר בותיקן, ופשוט אין מה להשוות. אם אתם מתכננים להוציא כסף על דבר אחד יקר, שזה יהיה הסיור הזה. אחרי מחקרים והמלצות, בחרנו בחברת הסיורים Real Rome Tours ובסיור חצי-פרטי של 3 שעות במוזיאוני הותיקן וכנסיית סט פטרוס. עלות הסיור 65 אירו, כולל כניסה לותיקן (שעולה 16 אירו). למזלנו, היינו היחידות שהזמינו סיור באותו יום, ואז ניתנה לנו אפשרות הבחירה - לבוא ביום אחר (מה שלא התאים לנו לתוכניות) או להוסיף 10 אירו לאדם, ולהנות מסיור פרטי. וכך עשינו. המדריכה היתה נהדרת, ידענית, חמודה, אנרגטית ואוהבת ישראל. הסברנו לה בתחילת הסיור שאנחנו יהודיות ולא מבינות גדולות בנבכי הנצרות וקיבלנו הסברים בהתאם. הסיור לקח אותנו דרך גלריות שונות במוזיאוני הותיקן, הקפלה הסיסטינית והבזליקה של סט פטרוס. היה לא פחות ממדהים. מומלץ מכל הלב.

ואנקדוטה היסטורית... יצא לנו לבקר בותיקן בזמן מאד דרמטי. האפיפיור בנדיקטוס ה-6 התפטר ממשרתו באופן חריג (משרת האפיפיור היא עד המוות וזו ההתפטרות השניה במאות שנות אפיפיורות), והוצא מהותיקן במסוק עד שייבחר אפיפיור חדש. ועד שייבחר אפיפיור חדש, הוחלף סמל הותיקן מסמלו הרגיל עם המפתחות (לממלכת השמיים שניתנו לפטרוס על ידי ישו) והכתר, לסמל עם... מטריה.

מותשות מהסיור, המשכנו רגלית מכיכר סט פטרוס לכיוון מצודת סנטאנג'לו Castel Sant'Angelo. לא נכנסנו אלא המשכנו בחציית גשר סנטאנג'לו על פסליו היפים (ברניני) בחזרה לצד המזרחי של הטיבר. משם המשכנו ברחובות הקטנים והמקסימים עד רחוב ויה דל קורונארי Via Del Coronari. האיזור עתיק ומשופע בחנויות קטנות מדליקות של עתיקות, בעלי מלאכה, בוטיקים ועוד.
בערב יצאנו להצטייד במיטב תוצרת איטליה בסופרמרקט. רצינו להביא הביתה כמתנות פסטות, גבינות, נקניקים וממתקים, אבל אנחנו יודעות שעדיף לרכוש אותם בסופר ולא בחנויות התיירים והמזכרות. צוות המלון הפנה אותנו לסניף של דה ספאר Despar שנמצא לא רחוק מטרבי, בכתובת Via del Pozzetto 119. החזרנו את הקניות למלון ויצאנו לארוחת ערב טעימה אבל מאד מאד איטית.

יום 3, שבת
גלריית האמנות בורגזה נחשבת לאחת הטובות ברומא. כיוון שמדובר במקום די קטן, ישנה הגבלה של כ-300 מבקרים במקום בכל רגע נתון, ולכן צריך להזמין כרטיסים מראש לשעה מסויימת. הביקור מוגבל לשעתיים, אבל זה בהחלט מספיק. לנו היו כרטיסים לשעה 11:00.
לקחנו את קו האוטובוס מס' 119 שנוסע ברכבים חשמליים בגודל של חצי אוטובוס (מה שמאפשר תמרון ברחובות הקטנים) עד לפיאצה דל פופופלו Piazza del Popolo. משם ערכנו טיפוס קצר במעלה פינצ'יוSalita del Pincioכדי לערוך תצפית נהדרת על העיר. העליה לא מאד ארוכה ושווה את הנוף. טיילנו בפארק של וילה בורגזה Villa Borghese שמרגיש כמו שילוב של פארק ויער, ונותן הפוגה מאד נחוצה מהעיר הצפופה. בפארק ראינו גנים, המון אנשים עם כלבים, שתינו קפה ושוקו, ויתרנו על שכירת אופניים (או גו קארט) אבל אם אתם ספורטיביים או מגיעים עם הילדים - כדאי, ראינו רכבת קטנה שעושה סיורים בפארק ועוד ועוד. בין אם אתם מגיעים לרומא עם הילדים או בלי, שווה ביקור.
גלריה בורגזה Galleria Borghese שווה את המאמץ. אני לא ארחיב פה על הציורים והפסלים (שהם באמת שיא הביקור), כי אפשר לקרוא עליהם במדריכי הטיולים, אבל זה באמת מאד מרשים. יש גם פורטרטים של האפיפיור פול ה-V, דודו של הקרדינל סקיפיונה בורגזה - בעל הבית שהקים את האוסף. למי שצפה בסדרת הטלויזיה The Borgias, הוא ממש לא דומה לג'רמי איירונס. די מאכזב. בסופו של עניין הפכנו למעריצות גדולות של ברניני. אפשר לשכור מדריך קולי, אבל אם אתם קצת יותר חפפנים (כמונו), יש בכל חדר דפים מודפסים ומנויילנים שמסבירים על האומנות באותו חדר. מאד יעיל.

לא ניצלנו את מלוא השעתיים שהוקצבו לנו, וירדנו דרך הכניסה הראשית של הפארק לויה ונטו Via Veneto, הרחוב היוקרתי והיפיפה בו צילם פליני את סרטו לה דולצ'ה ויטה. אכן החיים נראים טוב בויה ונטו. ירדנו ברחוב עד להארד רוק קפה לרכישת מזכרות (שריטה משפחתית). אם נמאס לכם מאוכל איטלקי, זה מקום נחמד אך תיירותי לאכול בו.
מויה ונטו לקחנו את אוטובוס מס' 63 שחוצה את העיר עד Piazza del Monte Savello (תחנה אחרונה) במטרה לבקר ברובע היהודי. בתמימותנו חשבנו שבית הכנסת יהיה פתוח בשבת. טעינו. הכל היה סגור ומסוגר ונצטרך לחזור בפעם אחרת. אכלנו במסעדה חמודה בשם Il Portico והמשכנו ברגל עד לשוק הפתוח בכיכר קמפו דה פיורי Piazza Campo de Fiori. שוק מאד חמוד, אם כי היה כבר קצת מאוחר וסוחרי הפירות והירקות התחילו להתקפל. קנינו עוד קצת מזכרות וקינחנו בגלידה של הרשת Blue Ice שנפוצה בכל רומא. המשכנו לרחוב ויטוריו עמנואל ומשם לקחנו אוטובוס מס' 62 למלון.
עייפות מתרבות, הלכנו לעשות קצת קניות באיזור בין המדרגות הספרדיות לויה דל קורסו. מסתבר שבשבת אחר הצהרים, הופך ויה דל קורסו למדרחוב ענק עמוס בהמוני תיירים. זה מדליק מצד אחד, וקצת המוני מצד שני. אם אתם אוהבים להיות חלק מנחיל אנשים ענקי שזורם במצב רוח טוב, תוך אכילת גלידה, זה המקום בשבילכם.
ארוחת ערבת אכלנו במסעדה משפחתית חמודה וטעימה בשם Due Colonne לא רחוק מהפנתאון. וכמובן שקינחנו את הערב בביקור אחרון במזרקת טרבי, הפניית הגב והטלת מטבעות למים כדי להבטיח (לפי המסורת) את ביקורנו הבא.
בבוקר האחרון לקחנו מונית לשדה (50 אירו) כדי להגיע רעננות ובלי לחץ.

ולסיום כמה דברים שהשארנו לנו לפעם הבאה:
- גני הותיקן ומדינת הותיקן
- כנסיית סנט פול (שנמצאת קצת מחוץ למרכז אבל אמורה להיות מאד יפה)
- בית הכנסת והמוזיאון היהודי, הפעם לא בשבת
- לעלות לקפיטול
- איזור טרסטברה
- פיאצה רפובליקה, ברבריני ומזרקת טריטון

You Might Also Like

0 comments