טיול משפחתי מפונק בברזיל - חלק ב': ביקור משפחתי בסאו פאולו

אוקטובר 04, 2016


המשפחה בסאו פאולו היתה הסיבה שהכל התחיל. הם היו בישראל, אנחנו בקשר פייסבוקי, אז למה לא לנסוע לבקר אותם ביקור גומלין? באמת למה לא? אז ביקרנו. סאו פאולו לא העיר הכי מלהיבה בברזיל, אבל נחיתה אצל משפחה ריככה את הלם התרבות בהגעה למדינה.

אז מה הקשר המשפחתי? 

סבתא של נעם אחות של סבא של לוסיאנה.
אביו ז"ל של נעם הוא בן דוד של אבא של לוסיאנה.
נעם ולוסיאנה בני דודים מסדר שני.


יום 1 (שבת) - שבת משפחתית בסאו פאולו 

אחרי 4 שעות טיסה לציריך, 3 שעות המתנה ו-12 שעות טיסה נוספות, כל מה שרצינו זה להגיע לבית של לוסיאנה. ביציאה מהשדה בסאו פאולו, הפתעה. יש דיוטי פרי ביציאה מהשדה. שילוב של הדיוטי פרי המוכר מנתב״ג, שוק עם רוכלים שמציעים מאולתר בקול רם, ומסכי נאון מהבהבים כאילו אנחנו בלאס ווגאס. התגברנו על ההלם ולקחנו מונית מתחנה מסודרת לכתובת הבית בעיר. עלות מונית: 150 ריאל בתשלום מראש בתחנה בשדה בכרטיס אשראי.

אחרי ההתרגשות הגדולה של המפגש, אכלנו ארוחת בוקר, התארגנו בחדרים (הבנות של לוסיאנה גדולות ועזבו את הבית אז היה מקום להלין את כולנו), ויצאנו עם בני המשפחה לבילוי מקומי של שבת בפארק Ibirapuera.

בארוחת הבוקר פגשנו לראשונה את המאפה הברזילאי האהוב - לחמניות גבינה - פאו ד'י קייז'ו - Pao di Queijo. הלחמניות כל כך פופולאריות שיש אפילו רשת בשם הזה שמוכרת אותן (פגשנו בה בעיקר בשדות תעופה). הלחמניות קטנות יחסית, פריכות מבחוץ ורכות מבפנים, בטעם קצת גבינתי אבל לא חזק מדי. מאד טעים ומשביע.

בפארק התחלנו בתערוכה של אמנות בלגו שהוצגה בכיפה הלבנה Oca do Ibirapuera שהיתה נחמדה מאד.

המשכנו בטיול רגלי בפארק השוקק ביום שבת. כיוון שלסאו פאולו אין חוף ים, גדות הנהר החוצה את הפארק הן אתר פיקניקים מועדף. הפארק מגודר ומשוטר ומלא רוכבי אופניים, רצים, בני נוער ומשפחות.

בפארק יש עגלות שאפשר לקנות בהן שתיה, חטיפים וכדומה, וגולת הכותרת עבורנו כתיירים - מי קוקוס ישר מהפרי. קודחים חור בפרי ושותים את מי הקוקוס עם קשית. כשהתעניינו אם אפשר גם לפצח את הקוקוס ולאכול את בשרו, הוסבר לנו שלא, כי זה דורש מצ׳טה ואסור להכניס סכינים לפארק. 








משם המשכנו למוזיאון לאמנות מודרנית MCB - Museu da Casa Brasileira, ראינו תערוכה של הוגו פרנקה Hugo Franca אמן ברזילאי שמכין ספסלים מגזעים של עצים שסיימו את חייהם. פיסול שימושי בעץ. מרתק.

במוזיאון גם אכלנו ארוחת צהרים במסעדה Santinho של בופה ברזילאי טעים. מזמינים רק משקאות, והאוכל מוגש בבופה אכול כפי יכולתך. מנות מעניינות וטעימות כמו סלט בננות חמצמץ, פג׳ואדה (בשר עם שעועית), וטיפיוקה - מעין חביתיה ממולאת העשויה מקמח טפיוקה וממולאת בגבינה וירקות או מילויים מתוקים. גם הילדות הבררניות מצאו מה לאכול. מסעדה מומלצת ביותר! בבופה המתוקים הכירו לנו לראשונה את הבריגדרו Brigadeiro - ממרח שוקולד העשוי מחלב מרוכז עם שוקולית או קקאו, שאוכלים בכל מיני צורות, הפופולארית בניהן - כדורי שוקולד.









אחרי ארוחת הצהרים התפצלנו - איציק, נעם והבנות הצטרפו לסרג׳יו בעלה של לוסיאנה למשחק כדורגל של סאו פאולו נגד פלמנקו - קבוצה מריו. המשחק עצמו היה קצת משעמם והסתיים באכזבה של 0:0 אבל החוויה של משחק באווירה ברזילאית באצטדיון גדול היתה נחמדה. אני המשכתי עם שלומית, נויה ולוסיאנה לקניון הקרוב לשזוף את העיניים בחנויות מותגי על, מעצבים מקומיים, אינספור בגדי ים וכמובן הכפכפים הידועים הוויאנאס.

בערב התלבשנו יפה (הפעם היחידה בטיול כולו), נפגשנו לארוחת חג מוקדמת עם המשפחה המורחבת וזכינו להכיר עוד פנים, שמות, ואנשים מקסימים.





פארק איבירפוארה Ibirapuera Park
http://parqueibirapuera.org/ibirapuera-park
עלות: חינם

מוזיאון MCB - Museu da Casa Brasileira
http://www.mcb.org.br/en/blocos-de-capa
עלות: חינם בסופי שבוע

מסעדת בופה במוזיאון Santinho 


יום 2 (ראשון) - בילוי משפחתי אצל הדוד בירו 

את יום ראשון בילינו עם המשפחה בביתו של בירו, אבא של לוסיאנה. בירו כבר בפנסיה, ומתגורר בעיר קטנה בשם וליניוס Valinhos, כשעה נסיעה מסאו פאולו פנימה לכיוון ההרים. עזבנו את הגשם והאפרוריות של העיר הגדולה לטובת שמש ובית כפרי מקסים עם בריכה וגינת ירק. יום של מנוחה, שיחה, וזרימה בלתי פוסקת של אוכל ומשקאות על ידי צוות הבית - כולל נתח הפיקניה המעולה ממש, וקפיריניה (קוקטייל המבוסס על קשאסה - אלכוהול ברזילאי המופק מקנה סוכר) שזרמה כמים.









יום 3 (שני) - טעימות מסאו פאולו

קמים שוב ליום גשום, ומחליטים להיות קצת תיירים בסאו פאולו.
התחלנו במוזיאון פינקוטיקה Pinacoteca do Estado de São Paulo. המוזיאון נמצא באיזור הדאון טאון הישן של סאו פאולו שירד מגדולתו עם צמיחתה של העיר, מה שנתן לנו הצצה עצובה לאיזור קצת מוזנח, מלוכלך ולא הכי בטוח. המוזיאון בהחלט שווה ביקור, יש בו בעיקר אמנות ברזילאית מתקופות שונות, והיה מעניין. ההסברים על הקירות בפורטוגזית אבל אם מחפשים, יש דפים מודפסים עם הסברים באנגלית וספרדית. 

צמוד למוזיאון יש פארק יפה עם פסלים Parque da Luz אבל היה גשום אז ויתרנו.

מעבר לכביש נמצאת תחנת הרכבת לוז Luz התחנה ישנה והמבנה מאד יפה ומרשים, שווה הצצה. אבל לקחת בחשבון שמדובר באיזור לא משהו של העיר, ולהשגיח על התיקים.

משם חזרנו לאיזורים החדשים יותר של העיר, לנסיעה דרך שדרות פאוליסטה Avenida Paulista המודרניות. זו סאו פאולו אחרת, מודרנית, עם בנינים גבוהים וחדשים ואנשים יפים ולבושים היטב. בגלל הגשם רק עברנו בנסיעה, אבל שווה סיבוב.

ארוחת צהרים אכלנו במסעדה איטלקית טרנדית מדליקה בשם Bráz Trattoria הנמצאת בקניון עם מותגי על כמו פראדה וג׳ימי צ׳ו, שמאחוריו סיפור מעניין. בעבר שכנה באיזור פאבלה - שכונת עוני. יזם עקשן ובעל חזון קנה לאט לאט את כל השטח ובנה עליו קניון ומגדלי מגורים של עשרות קומות, והצליח להפוך את המקום להצלחה עם נוף מרהיב לנהר. מה קרה לתושבי הפאבלה לא סיפרו לנו… 












אחרי ארוחת הצהרים נסענו לשכונה ליד הבית לעשות קצת קניות. Havaianas הוויאנאס - מותג הכפכפים הברזילאי המפורסם התחיל ב 1962 בתור נעליים לעניים - אלו שלא יכולים להרשות לעצמם נעליים של ממש. מיתוג גאוני הפך את כפכפי הגומי לנחשקים במיוחד. אמנם אפשר למצוא אותם בארץ בכל קניון, אבל בברזיל יש מגוון מטורף של דוגמאות וצבעים. המחירים נעים סביב 30 ריאל לכפכפים סטנדרטים ועד מעל 200 לכפכפים מעוטרים באבני סבארובסקי. יש בחנות גם אפשרות לקשט את הכפכפים בעיצוב אישי עם אבנים וקישוטים שונים. פירוש המילה הוואיאנס אגב הוא "מהוואי" (Hawaian) אז אל תתפלאו אם תראו במסעדה פיצה הוואינאס (עם אננס והאם).

מצויידים בכפכפים, בגדי ים וכובעי שמש חדשים החלטנו לעשות וטיול רגלי קצר עד הבית, בשכונה יפה, נעימה, מלאת עצים ובטוחה לשיטוט רגלי.

סיימנו את היום בארוחת ערב ביתית וצפייה במשחק כדורגל בטלויזיה.


מוזיאון אמנות פינקוטקה Pinacoteca
עלות: 6 ריאל לאדם מעל גיל 10

מסעדה Braz Trattoria


יום 4 (שלישי) - מגיעים לסלבדור

יום של מעברים - נפרדמו מהמשפחה בחיבוקים חמים, לקחנו מונית מהבית לשדה התעופה והמשכנו בטיסה בחברת LATAM ישירות מסאו פאולו לסלבדור...



You Might Also Like

0 comments