הדרכה בסלבדור: Your Tour Brazil

http://www.yourtourbrazil.com/en

המלצה חמה ממש. מצאתי את החברה דרך טריפאדוויזור, ובהתחלה היה נראה לי לא אמין שיש כל כך הרבה חוות דעת כל כך חיוביות. אבל כולם צדקו. מרקוס פשוט מהמם. בחור צעיר שגדל בפבלות והצליח לצאת משם עם השכלה אקדמאית ולימודים באירופה, ועכשיו מדריך תיירים בסלבדור עם המון להט ואהבה למקום. הוא דובר אנגלית מצויינת, נראה שכולם מכירים אותו, והוא נחמד, מנומס וידען. 

Marcos Reis
Diretor Operacional
M. (+55) 71 99165 7521 |Whatsapp
marcos@youtourbrazil.com

http://shoppingbarra.com

יום 5 (רביעי) - טיול מודרך בעיר סלבדור

יום עמוס וגדוש עם מדריך ונהג. אם היינו צריכים לטייל את זה לבד, היה לוקח לנו לפחות יומיים אם לא שלושה.

התחלנו באגם עם פסלי האלים האפריקאים Dique do Tororó והסבר על השילוב של קתוליות וסגידה לאלים שהובאו ממדינות שונות באפריקה על ידי העבדים ועובדו למשהו ייחודי לברזיל - הדת האפרו-קתולית. השילוב מרתק.

ביקרנו בשוק מקומי ולא תיירותי Feira de São Joaquim. חוויה מיוחד ממש של אנשים, ריחות ומראות. ערמות של שרימפ מיובש המשמש בסיס להרבה תבשילים מקומיים. פירות וירקות טריים מסוגים שונים, מגוון ענק של שורשים אותם אוכלים המקומיים ומפיקים מהם קמח מאז ימי העבדות בהם היה אסור להם לאכול את הלחם של העשירים הלבנים.

בשוק גם טעמנו מפרי הקשיו (שנראה קצת כמו פלפל ואגוז הקשיו מתחבא בצ'ופצי'ק שלמעלה) ושתינו מיץ מתקתק ועכור המופק מקנה סוכר על ידי סחיטה במכונה עם מנוע רועש ומעשן.

קיבלנו הרבה הסברים על החיים בפאבלות, הילדים שלומדים רק 4 שעות ביום ורובם נחשפו לסמים לפני גיל 14. הבתים שנבנים טלאי על טלאי, בלי גישה לכבישים או תשתיות בסיסיות. העיר כולה מרגישה מאד עלובה ומוזנחת, אם כי יש בה איזורים של מגדלי מגורים חדשים ויפים, קמפוס אוניברסיטה (חינם, אבל קשה להתקבל) גדול וקניון ענק עם מאות חנויות.









התחנה הבאה שלנו היתה שוק המזכרות לתיירים מרקדו מודלו Mercado Modelo. השוק מקורה אבל לא מאד ממוזג, יש בו המון דוכנים של עבודות יד במחירים שונים וזה מקום מצויין להצטייד במזכרות. אפשר ורצוי להתמקח. אנחנו קנינו תמונה בכשליש מהמחיר אותו ביקשו בהתחלה! יש גם שירותים נקיים במפתיע.

הדרך הפשוטה והמהירה לעלות מהעיר התחתית לעיר העליונה בסלבדור היא במעלית Elevador Lacerda. העליה מהירה והמחיר סמלי (15 אגורות). וכן, זה קצת מוזר, אבל עובד. כשיוצאים מהמעלית אפשר להנות מנוף מדהים של המפרץ והעיר התחתית. ברחבה שליד המעלית נכנסו למוזיאון קטנטן על נשות בהאיה האפריקאיות לאורך השנים, הצטלמנו עם אחת מהן (נהוג לתת טיפ של כמה ריאל) וטעמנו את אוכל הרחוב מקומי - אקראז'ה Acaraje לביבה מטוגנת עם מילוי, ממתקים העשויים מהשורש קסבה וקוקוס, ומעדן פסיפלורה.

מהכיכר התחלנו בסיור רגלי בעיר העתיקה פלוריניו Pelourinho. העיר העתיקה יפיפיה, בתים צבעוניים, רחובות מרוצפי אבנים, והרגשה של מקום עתיק ומלא היסטוריה. רק חבל שהכל טיפה מוזנח ומתפרק. נכנסנו ל"כנסיית הזהב" - כנסיית סאו פרנסיסקו - Igreja e Convento de São Francisco מרהיבה אך קצת מתפרקת. החלק החיצוני כולו סיפורי התנ״ך והברית החדשה מצוירים בכחול על אריחים לבנים בסגנון הולנדי. בפנים כנסיה מעוטרת במאות קילוגרמים של זהב. מרשים ביותר. המשכנו ברחובות הציוריים דרך מרכז להקת התופים הידועה אולודום Grupo Cultural Olodum שזכתה בתהילה כשהופיעה בקליפ עם מייקל ג'קסון לפני המון שנים. למרבה הצער לא ראינו שום דבר חוץ מחנות מזכרות. אומרים שבימי שלישי אפשר לשמוע אותם מתאמנים ושזו חוויה מדליקה במיוחד.

בדרך לארוחת הצהרים שתינו מעגלה ברחוב מיץ טעים במיוחד - לימונדה צוננת על בסיס מי קוקוס ב-5 ריאל לכוס (טעימות חינם). ועצרנו בעוד חנות מזכרות (לא חובה). את ארוחת הצהרים אכלנו במסעדה בשם Restaurante Uauá בה טעמנו את המאכל המקומי מוקקה moqueca - אורז לבן, תבשיל דגים, ומעל מפזרים קמח של איזה שורש במקום מלח. לילדות היה חזה עוף עם אורז.

בדרך חזרה לאוטו עברנו ליד מוזיאון ג'ורג' אמאדו Fundação Casa de Jorge Amado - הסופר הברזילאי המפורסם ששם את סלבדור על המפה עם ספרים כמו "דונה פלור נשואה לשניים" שגם הוסרט, ו"ים המוות".

 

נסיעה לא ארוכה באוטו הביאה אותנו לסטודיו של אמן המצייר על אריחים, ולגלידריה Sorveteria da Ribeira עם עשרות טעמים נהדרים - רגילים ומיוחדים, להפסקה מתוקה של טעימות (חינם) וגלידה לרכישה (בתשלום), בה נהננו מטעמים כמו בריגדרו (שוקולד עם חלב ממותק), בננה, קוקוס, פירות טרופים לא מוכרים ועוד. 

לא רחוה מהגלידריה נמצאת כנסיית בונפים Basílica do Senhor do Bonfim בעלת הניסים, מחוץ לכניסה קשורים אלפי סרטים צבעוניים, אותם אפשר לראות בכל באהיה. צבעי הסרטים קשורים לצבעי האלים האפריקאים בהם מאמינים תושבי המקום, וכל צבע מסמן בקשה או משאלה בתחום ספיציפי הנמצא תחת אחריותו של האל. את הסרטים קושרים עם 3 קשרים - עבור 3 משאלות לב. בתוך הכנסיה, מחזה מוזר של עשרות אברי גוף משעווה התלויים מהתקרה. אלו מסמלים את הניסים שנעשו לפוקדי הכנסיה, והאיברים להם קרו הניסים. עם אמונה אי אפשר להתווכח. מרתק. 

העצירה האחרונה שלנו היתה במבצר Nossa Senhora do Monte Serrat לצילום נוף ומשם חזרנו למלון למנוחה לפני תוכניות הערב.

בערב יצאנו למופע קפוארה וסלסה משולב בבופה ארוחת ערב במסעדת O Coliseu.

המופע מתקיים ברובע פילוריניו העתיק והתיירותי. האוכל מוגש בבופה לא היה מלהיב במיוחד, והשתיה והקינוחים היו בתשלום נוסף. המופע היה יפה מאד! היה בו חלק של מחול אפריקאי בנושא האלים, כולל האלה ימאנז'ה - אלת הים הנחשבת והנסגדת באיזור הזה. החלק השני כלל שני מופעי קפוארה מלהיבים במיוחד עם בחורים שפשוט עפו באויר, ובסוף חלק קצר של סמבה בשיתוף של הקהל. בקטע של הסמבה לא היו תלבושות כמו שאנחנו מכירים מהקרנבל אבל עדיין היה יפה מאד ואיה ושלומית הצטרפו בשמחה לרוקדים.








לסיכום, סלבדור עיר יפה ומרתקת. יום אחד לא מספיק בשביל להרגיש אותה לעומק, והיה חסר לנו קצת זמן שיטוט עצמאי באיזור העיר העתיקה. אם אפשר היה, היינו מוסיפים יום, ואם אפשר היה, זה היה יום שלישי בו יש חזרות באולודום ובערב חגיגות רחוב.
מסעדה בפלוריניו Restaurante Uauá

https://www.tripadvisor.co.il/Restaurant_Review-g303272-d2346982-Reviews-Uaua-Salvador_State_of_Bahia.html

היום השני באיזור סלבדור הוקדש לחופי באהיה. גם יום זה טיילנו עם המדריך מרקוס. זה היה יום רגוע יותר, של מעט תיירות והרבה ים וחופים. לבשנו בגדי ים, נעלנו הוויאנאס ויצאנו לדרך.

התחלנו את הנסיעה לאורך החוף וראינו איזור נוסף של העיר סלבדור בו לא ביקרנו, כולל הכנסיה המוקדשת לאלה ימאנז'ה. משם עברנו לכביש המהיר ונסענו עד לחוף Praia de Guarajuba בו בילינו כשעתיים רגועות ליד המים. תפסנו כסאות ושמשיות השייכים לבית הקפה שעל החוף, נהנינו ממי קוקוס טריים ישר מהפרי, משקאות ואוכל קל כמו פסטל (מאפה בצק דק ממולא גבינה ומטוגן), צ'יפס, קציצות דגים מטוגנות וגווארנה (משקה מוגז).

אחרי כשעתיים על החוף המשכנו בנסיעה לפראיה דו פורצ׳ה Praia do Forte. התחלנו בביקור בהריסות הבית של המושל הפורטוגזי ששלט באיזור Castelo Garcia D`avila ושמענו עוד הסברים על החיים בתקופה הקולוניאלית (מרתק), ומשם נסענו נסיעה קצרה לביקור בפרוייקט תמר לשימור צבי ים Projeto Tamar.

הנהג הוריד אותנו בכניסה ל״כפר״ התיירותי עם חנויות, מסעדות ובתי קפה. משם יש הליכה של כחצי שעה לפרוייקט שימור הצבים Tamar בו ערכנו ביקור קצר עם הסבר על הצבים לפעולות השימור המערכות במספר רב של אתרים לאורך חופי ברזיל. קצת התאכזבנו שאין שחיה עם צבים בים הפתוח והמקום לא מאד גדול. אבל בהחלט שווה הצצה אם מגיעים לאיזור.

משם ירדנו לחוף - ימינה יש חוף מסודר עם שמשיות, כסאות ומסעדות, שמאלה יש איזור של בריכות טבעיות קטנות. לשם הלכנו. קינחנו בארוחת צהרים במסעדה בכפר לשנתיים נסיעה חזרה למלון. היה יום כיפי ונחמד, אבל בדיעבד הייתי מעדיפה להשקיע יום נוסף בתרבות והאתרים של סלבדור עצמה. חופים עוד יהיו לנו לרוב... ויותר שווים.

בערב התחיל לרדת גשם, אז ויתרנו על בילוי בעיר העתיקה או באיזור החוף ויצאנו לארוחת ערב וקצת קניות בקניון ליד המלון Shopping Barra. 

טירת גרסיה דאבילה Castelo Garcia D`avila

http://www.fgd.org.br

פרוייקט תמר לשימור צבי ים Projeto Tamar
http://www.projetotamar.org.br

יום 7 (שישי) - העברה למורו דה סאו פאולו

יום 8 (שבת) - מורו דה סאו פאולו - החוף הרביעי

יום 9 (ראשון) - מורו דה סאו פאולו - סיור בסירה לחוף גמבואה

עוד יום במורו והפעם החלטנו לקחת סיור בסירה. יש מספר סיורים סטנדרטים המוצעים לתיירים באי, חלקם מקיפים את האי כולו, אבל אנחנו לקחנו את הקצר יותר, שלוקח את התיירים לחוף גמבואה Gamboa ולחוף עם הבוץ הורוד (עלות 40 ריאל לאדם). כשנמצאים במורו צריך לזכור שהכל מתנהל בזמן באהיה. הכל איטי, ובאמת, שאין למה למהר. עוד בערב קודם איתרנו סוכנות שנותנת את הסיור בו אנחנו מעוניינים. הגענו לפני עשר בבוקר, כי ככה אמרו לנו, אבל הסיור יצא סביב 11 כזה. אין לחץ...

הסיור התקיים בסירה די גדולה, בקבוצה, ועבר בין כמה חופים עם עצירות. הסירה מגיעה עד החוף ועולים עליה ישר בסולם. כרגיל אף אחד לא ידע אנגלית. למרבה המזל היה נוסע אחד (ויחיד) בסירה שדיבר קצת אנגלית והצליח להסביר לנו מה קורה ומה עושים.

החוף הראשון בו עצרנו היה חוף פראי עם צמחיה שמגיעה כמעט עד המים. משם המשכנו לחוף הבוץ. שם עשינו הזמנה של האוכל אותו נרצה לאכול בארוחת הצהרים מאוחר יותר, סוג של חסכון בזמן וגם נועלים אותך למסעדה ספיצפית. בחוף הבוץ יש... בוץ שאותו מורחים על הגוף (כמו בים המלח) ויש לו סגולות. העצירה השלישית היתה חוף רדוד עם בריכות טבעיות, ובסוף הגענו לחוף גמבואה, לארוחת הצהרים שהזמנו קודם, בישיבה מתחת לעצים, במקום מקסים (אבל יקר).









הסיור התחיל בחוף השלישי והסתיים במזח הראשי. משם היה נאלצנו ללכת שוב את העליה והירידה הגדולות של האי עד למלון. בדרך עוד עצרנו לגלידה וטבילה בבריכה של המלון.

ארוחת ערב אכלנו על החוף (בין השני לשלישי) במסעדת המבורגרים טעימה, עם זמר ומוסיקה (שכחתי לרשום את השם).

יום 10 (שני) - יום מעברים ממורו לאיגואסו 

כל דבר טוב מסתיים בסופו של דבר, ואחרי שלושה ימים קסומים עזבנו את מורו בדרכנו לאיגואסו. עשינו את כל הדרך חזרה - סירה, אוטובוס, מעבורת, ואז מיניואן עם נהג עד לשדה התעופה של סלבדור, משם לקחנו טיסה עם קונקשן לפוז איגואסו. 

הטיסה היתה בחברת GOL, לא משהו מבחינת שירות (מטוסים ישנים, אין ממש שתיה ואוכל בטיסה, אפשר לקנות). עשינו קונקשן של כשעה בסאו פאולו, והגענו לאיגואסו בעשר וחצי בלילה, שם חיכה לנו נהג/מדריך דובר אנגלית. ומזג אויר מבאס. על חוויותנו באיגואסו, בפוסט הבא.