עלות: 60$ לאדם כולל ארוחת צהרים

מסעדת בשרים בלה פורטנה Garra-Pata
למטייל - הסטייק בלה פורטונה
עלה לנו: 65$

יום 5 (ש') - גשרים תלויים, שוקולד ומרחצאות בארנל

אכלנו ארוחת בוקר במלון ושמנו פעמינו ליעד חשוב במיוחד - מכבסה. מצאתי מכבסה מומלצת בגוגל Tuanis Laundry, ושמחנו כשהאיש שקיבל את פנינו היה אמריקאי והיה קל לתקשר. השארנו את הכביסה לטיפולו המסור ויצאנו לכיוון פארק מיסטיקו - הגשרים התלויים Mistico Arenal Hanging Bridges Park, כחצי שעה נסיעה. יש במקום המון פעילויות נוספות, אבל הסתפקנו בגשרים התלויים. כיוון שיש מגבלה של כמות האנשים שיכולים לכלות על הגשרים (לא יותר מ-15 במכה), מכניסים את התיירים בקבוצות. קיבלנו זמן כניסה וחיכינו בערך רבע שעה. ההליכה בשבילים מסודרים ונוחים, אבל חלקה בעליה. לא נורא באמת. חשוב להגיע בנעליים סגורות, ולהצטייד בספריי נגד יתושים.

אנחנו בחרנו שלא לקחת מדריך, אבל המדריכים מספיק נחמדים שאם הם מוצאים משהו מעניין הם מספרים לכל מי שנמצא ליד. ככה זכינו לראות עצלן על עץ ונחש ארסי קטן בדרך.

המסלול עובר בג’ונגל בין גשרים קבועים ותלויים, הוא מעגלי, ולוקח כשעתיים וחצי. הנוף מדהים, החוויה נפלאה. הבאסה היחידה היתה... פקקים. כיוון שעל הגשרים התלויים מותר להעלות רק 15 אנשים בכל פעם, וכל אחד עוצר לצלם ולהצטלם, זה יוצר פקקים. בכניסה לכל גשר תלוי עומד עובד של הפארק, שמווסת את התנועה, וישמח גם לצלם אתכם אם תבקשו. אפילו בדיסני לא היו לנו כאלו תורים! בכל מקרה, חוויה נהדרת בנופים מרהיבים. מומלץ.

הר הגעש מעונן

אם מסתכלים ממש טוב אפשר לראות עצלן על העץ

חזרנו לאוטו והתחלנו לחזור לכיוון פורטונה, ופתאום נפתחו ארובות השמיים עם גשם חזק ממש. כאילו מישהו שופך דליים מהשמיים. אחרי כמה דקות הגשם פסק. מזל שהיינו באוטו! עצרנו לצהרים במסעדה אחרת שסימנתי לי מראש Que Rico והיתה על הדרך. הפעם הלכנו על פסטות שהיו מעולות, אם כי לא מהזולות.

אספנו את הכביסה הנקייה, ריחנית ומקופלת, והמשכנו ליעד הבא - סיור שוקולד (לא דון חואן אלא Rainforest Chocolate Tour) שהזמנו דרך המלון (ונמצא 300 מטר במורד הרחוב של המלון). היינו בלא מעט סיורי שוקולד בחיינו, וזה ללא ספק היה הנחמד מכולם, כי הוא מתקיים בתוך מטע קקאו, וממש רואים בעיניים, לא באיזה סרט מולטימדיה, איך הזרעים של הצמח הופכים לשוקולד. ואם תהיתם, קקאו טחון ישירות מהזרעים, מעורבב עם מים רותחים זה לא טעם של שוקו אלא די לא משהו. אבל כשמבשלים את הקקאו עם סוכר, זה מתחיל לקבל טעם של שוקולד מריר. סיור מהנה ביותר.

מהפרחים האלו יצא בסוף שוקולד

בערב רצינו ללכת למרחצאות. המלון שלנו עובד עם שני מקומיות - טבקון המפורסם, ואחד אחר. טבקון כבר היה מלא ל-10 הימים הקרובים, בכל זאת עונת שיא, אז קנינו כרטיסים למרחצאות וארוחת ערב בפרדייז Paradise Hot Springs, בחצי מחיר. היה נחמד. קיבלנו מגבות ולוקר, שכשכנו בבריכות החמות, חלקן גם מאאאאד חמות, התקלחנו ואכלנו ארוחת ערב בופה סביר ביותר. סך הכל חוויה חביבה של כשעתיים-שלוש. אבל מראש אנחנו לא מאלו שמסוגלים לשרוץ שעות בשום בריכה או ים אז התאים לנו בול. אני בטוחה שטבקון מרשים הרבה יותר.



אלטרנטיבה לחסכנים היא לחנות לצד הכביש ולרדת ברגל לנהר החמים ליד טבקון, ככה בטבע. לא ניסינו.


גשרים תלויים מיסטיקו Mistico Arenal Hanging Bridges Park
https://misticopark.com
עלות: 26$ למבוגר, 16$ לתלמיד

סיור שוקולד Rainforest Chocolate Tour
http://www.rainforestchocolatetour.com
עלות: 25$ לאדם (דרך המלון)

מרחצאות חמים פרדייז Paradise Hot Springs 
https://paradisehotspringscr.com
עלות: 35$ לאדם כולל ארוחת ערב (דרך המלון)

מסעדה איטלקית Que Rico
http://www.quericoarenal.com/EN/index.html
עלה לנו: 75$

מכבסה Tuanis Laundry
http://tuanislaundry.com
עלה לנו: 20$

יום 6 (א') - מסלול הליכה למרגלות הר הגעש ארנל

אם יגידו לכם שהמסלול בהר הגעש 1968 הוא מסלול משפחות קליל, אל תאמינו לאף מילה. אולי הוא קליל למשפחה של טיילים מנוסים, אבל למשפחה עירונית מפונקת הוא לא היה קל בכלל. כחצי שעה נסיעה מפורטונה, פונים לכיוון שמורת הר הגעש אבל קצת לפני השמורה יש כניסה למסלול 1968 (השנה בה התפרץ הר הגעש).

ליד הכניסה יש מתקן ובו מקלות הליכה. אם אתם לא קלים כאיילים, קחו מקל. אני לא ידעתי שאפשר.

קניתי כרטיסים (במזומן בלבד) והבחורה הנחמדה בדוכן ווידאה איתי שהאוטו חונה עם הפנים קדימה. שאלתי למה וקיבלתי את התשובה המאד מרגיעה - כדי שאם תהיה בעיה עם הר הגעש, אפשר יהיה לברוח יותר מהר.

יש שני מסלולים: הקצר - האדום והארוך - הצהוב. אנחנו עשינו את הצהוב. הוא מתחיל באופן תמים למדי, אבל בשלב כלשהו זה הופך למסלול צר וסלעי בג’ונגל, ואז טיפוס ארוך עד לנקודת התצפית. למזלי בדרך פגשנו משפחה ישראלית מאמריקה והמדריך שלהם נתן לי את המקל שלו, שהציל אותי בטיפוס הארוך. התצפית מרהיבה, ומשם זו ירידה, אבל החלק של הטיפוס תפס אותנו בהפתעה וחלקנו מאד מאאאאאד קיטר.

בקיצור, שווה, אבל תעשו עם עצמכם תיאום ציפיות.
https://www.twoweeksincostarica.com/arenal-1968-trail/

מקלות הליכה לשימוש המטיילים

אחת החיות הנפוצות בקוסטה ריקה - נמלים חותכות עלים

הנוף מנקודת התצפית - צד אחד אגם, צד שני הר (שפסגתו מעוננת)

צהרים אכלנו במסעדה בלה פורטונה בשם לבה לאונג׳ Lava Lounge. היה סבבה ממש (המבורגרים מצויינים), טעים ומהיר, רק צריך לקחת בחשבון שהישיבה על ספסלים.

את אחר הצהרים העברנו בבריכת המלון עם קוקטיילים, שייקים, שמש ומנוחה.

בערב היתה לנו ארוחת חג מולד חגיגית במלון וסוף סוף היתה הזדמנות להוציא את השמלות מהמזוודה! הארוחה היתה איטית ברמות אחרות, מנות ראשונות מעולות, עיקריות גרועות, קינוחים סבירים, ולקח שעות... ללא ספק הארוחה הגרועה בטיול. מזל שזה היה כלול במחיר המלון ולא שילמנו תוספת.

מסלולי הליכה בבסיס הר הגעש Arenal 1968
http://www.arenal1968.com
עלות: 12$ לאדם, במזומן בלבד

מסעדה בלה פורטונה Lava Lounge 
http://www.lavaloungecostarica.com
עלה לנו: 60$

יום 7 (ב') - קנופי ופרפרים בארנל

מי שהיה בקוסטה ריקה ולא "עשה קנופי", כאילו לא היה בקוסטה ריקה. אז 3/4 מאיתנו הזמינו במלון קנופי של 8 אומגות הנקרא AMA Xtreme דרך חברת Arenal Mundo Aventura. אספו אותם מהמלון בבוקר והסיעו אותם לאתר די קרוב בו הם קיבלו הסברים וציוד. משלמים 2$ על לוקר לתיקים כי אסור לקחת שום דבר. טרקטור לוקח ומפזר את האנשים בין אתרים שונים. הם היו 7 בקבוצה.

טיפסו במדרגות על מגדל ממנו עשו את האומגה הראשונה, אחריה יש אופציה לחזור ולוותר על ההמשך למי שמחליט שזה גדול עליו. בין האומגה הראשונה לשניה היתה הליכה קצרה עם גשר תלוי ואז רצף של 6 אומגות נוספות. השניה היא הארוכה ביותר, כמעט קילומטר. הבנות עשו את האומגה הראשונה כל אחת לבד עם מדריך. ואת השניה בשלישיה עם מדריך. את השאר עשו לבד. הם גם עברו ביעף מעל מפל לה פורטונה וקיבלנו תמונות מרהיבות שלו. בניגוד לאומגות אחרות שקראתי עליהן, אין פלטפורמות על העצים בהן צריך להעביר את חבל הבטחון מכבל לכבל כשאתה כמה עשרות מטרים מעל הקרקע, אלא הליכה על אדמה יציבה בין כבל לכבל.

את הקבוצה מלווה צלם, ולמי ששילם עבור צילום יש מדבקה על הקסדה. התמונות עלו 35$ (קיבלנו קישור למייל).

איך הם מסכמים את החוויה? נהדר, שווה, מרגישים בטוח, מהמם, אפשר לעשות עוד זיפליין?

אחרי האומגות הם ביקרו בבקתה אינדיאנית, שם פגשו אינדיאנים שסיפרו על המסכות שהם מכינים (מוצעות לרכישה). מסתבר שנשארו מעט מאד תושבים אינדיאנים מקוריים, בשלושה כפרים. הם גם כובדו במשקה אינדיאני מסורתי מתוק מפירות, הטעם הזכיר לבנות תירוש.

יש במקום אטרקציות נוספות כמו סנפלינג, רכיבה על סוסים, גינת פרפרים, ומסלול הליכה. מומלץ מאד.

מפל לה פורטונה

סוף סוף בלי עננים

במקביל, אני נסעתי למקום אחר. קראתי בטריפאדוויזור על חוות פרפרים שעוסקים בה בשימור ושחרור חרקים וזוחלים לטבע. כיוון שלנעם והבנות היתה הסעה לקחתי לבד את האוטו לכיוון חוות שימור הפרפרים Butterfly Conservatory. החלק הראשון של הנסיעה בכביש, ואז פונים לשביל עפר לכיוון שמורת הר הגעש, עוברים את הכניסה לשמורה ונוסעים עוד ועוד על שביל העפר, עד שמתייאשים, ואז ממשיכים עוד קצת ומגיעים.

בדרך ראיתי פתאום פרסומת למקום שמציע גונדולה בין העצים Sky Adventures Sky Tram. זה נשמע לי רעיון נחמד - לנוע בינות העצים באופן בטוח ואיטי, ולא קשור לחבל דק. עצרתי, שילמתי והלכתי לכיוון הגונדולה. מסתבר שזו הגונדולה שלוקחת את מי שבא לעשות זיפליין לכיוון נקודת ההתחלה. משהו כמו 10 דקות נסיעה. ואז 10 דקות חזרה. הנופים יפים וזה סך הכל נחמד, אבל ממש ממש לא שווה את העלות הגבוהה. עבור 10$ זה היה כדאי, עבור ה 46$ ששילמתי, זה פשוט סוג של שוד. אז לא ממליצה.

כלב קטן באמצע הדרך. בכלל, יש המון כלבים משוחררים בקוסטה ריקה

סתם קואטי שראיתי לצד הדרך

המשכתי בנסיעה אל חוות הפרפרים. הגעתי, שילמתי (מזומן בלבד), קיבלתי הסבר על האתר וקצת הסברים והדגמות בחדר מוזיאלי קטן בכניסה, כולל גלמים שעטופים במה שנראה כמו זהב! האטקרציה הגדולה היא 4 חממות פרפרים, כשכל אחת מדמה אקוסיסטם טיפה שונה, עם המון פרפרים שונים מתעופפים מסביב בחופשיות. מקסים ומשובב נפש ברמות. בחממות היתה מדריכה (אמריקאית מתנדבת) שגם הסבירה על הפרפרים ופעילות השימור. בהמשך יש חממה של צפרדעים. נכנסתי לבד ולא ראיתי אפילו שמץ של צפרדע, אבל אז הגיע עובד מקומי ובאנגלית רצוצה הראה לי את כל הצפרדעים ושלף אותן ממחבואן. מאד נהניתי וניסיתי גם לצלם.

חוות הפרפרים מקסימה ממש, אבל בדיעבד קצת הצטערתי שלא הצטרפתי אל שאר המשפחה. אם הייתי יודעת שיש גם שם פרפרים ומפגש עם תושבים מקוריים, היייתי באה איתם.

נפגשנו בבריכה לארוחת צהרים מאוחרת, קוקטיילים, בריכה ומנוחה. בערב נסענו לחנות גדולה של מזכרנות לרכישת כמה דברים (כולל מסכה אינדיאנית כמו שהילדות ראו בהדגמה בבוקר) וסיימנו בארוחת ערב במסעדה מדיטרנו האיטלקית הפופולארית (השולחן היה מוזמן אבל נתנו לנו לאכול במידה ונסיים תוך שעה). טעים מאד, ולא יקר יחסית למסעדות תיירים.

לא רק פרפרים, גם ג'וקים

סתם תרנגולי הודו לא קשורים, אבל חמודים

https://www.arenalmundoaventura.com/ama-xtreme
עלות למסלול AMA Xtreme שהוזמן דרך המלון: 47$ לאדם

Butterfly Conservatory
http://www.butterflyconservatory.org
עלות: 15$ (מזומן בלבד)

Sky Adventures Sky Tram
http://skyadventures.travel/skytram
עלות לנסיעה הלוך וחזור בגונדולה: 46$

מסעדה איטלקית  Cafe Mediterrano
https://www.tripadvisor.co.il/Restaurant_Review-g309226-d6040532-Reviews-Restaurante_Cafe_Mediterraneo-La_Fortuna_de_San_Carlos_Arenal_Volcano_National_Pa.html
עלה לנו: 50$

מלון בלה פורטונה Casa Luna Hotel and Spa

מלון יפיפיה, שבנוי כמו כפר קטן עם שבילים מסודרים והמון ג'ונגל עם ציפורים. החדרים נמצאים בבתים קטנים של שתי קומות, כשלכל חדר יש מרפסת. העיצוב כפרי, עם המון עץ. יש במקום מסעדה, בריכה וספא (שלא ניסינו) וגם מסלול הליכה קצר בג'ונגל. הצוות היה נחמד מאד, השירות מצויין ולבבי, והאוכל בארוחת הבוקר סבבה (כולל עמדת חביתות טריות).

המלון נמצא טיפה מחוץ לעיר, בדרך למפל לה פורטונה (שלא הגענו אליו), והסביבה בלילה שקטה וחשוכה.
החסרון העיקרי היה בגודל (או יותר נכון קוטן) החדרים. מעבר לשתי מיטות זוגיות, לא היה מקום לזוז. לא היה ארון אלא רק שידה גדולה, ולא היה מקום לתלות בגדי ים או דברים רטובים. במלון שהשטח שלו כל כך נרחב, זה קצת מצער.

http://www.casalunahotel.com
עלות: 270$ ללילה, כולל חניה, ווי פיי וארוחת בוקר

טוקאן שצולם במלון מהמרפסת שלנו

מבט מהמרפסת שלנו

בשבילי המלון

כל יום קיפלו את המגבות בצורה אחרת

מאד אהבנו את לה פורטונה. הצטערנו שלא השכלנו להזמין מקום מראש לטבקון, הצטערנו שלא הספקנו להגיע למפל, לאגם ארנל, לעוד קצת זיפליין, ואולי עוד איזה דבר או שניים. מקום נעים ומזמין. מחר בבוקר יוצאים לכיוון היעד השלישי שלנו - פלאיה הרמוסה לחוף האוקיינוס השקט.