כבר המון זמן שאני רוצה לבקר באי אלקטרז Alcatraz . כל פעם שהייתי בעיר בנסיעת עבודה לא הצלחתי להשיג כרטיסים בקצת הזמן הפנוי שהיה לי, ומאז שאנחנו גרים באיזור, אנחנו מחכים שיגיעו חברים שירצו לטייל באתר כדי שנוכל להצטרף, כי הרי ל"מקומיים" זה פאדיחה ללכת לאתר כה תיירותי, אבל אם יש חברים תיירים, זה לגיטימי. ואז הגיעו נעם ומיכל עם הילדים, והיה לנו כיף גדול להיפגש ולבלות יחד את היום בבית הכלא המפורסם. 

ברגע שהחברים הודיעו שהם מגיעים, ביצענו הזמנה לסיור הסטנדרטי - Alcatraz Day Tour. וביום שבת שמשי ויפה, נסענו לסאן פרנסיסקו לפגוש אותם ולטייל יחדיו. ההפלגה יוצאת מרציף 33. שימו לב למיספור הרציפים כשנוסעים לאורך החוף מדרום לצפון - רציף 1 (בית המעבורת) נמצא באמצע, מימין לו הרציפים הזוגיים ומשמאל הרציפים האי זוגיים, כך שרציף 33 לא נמצא קרוב אפילו בקצת לרציף 32.

מצאתי מראש חניון קרוב ב-20$ (ליום שלם בסוף שבוע), חנינו והלכנו לרציף. מומלץ להגיע כחצי שעה לפני הזמן לבורדינג. למי שרוצה יש אפשרות להצטלם על מסך ירוק כדי לקבל תמונת מזכרת על רקע הכלא. אין באי אוכל אז אם רוצים לאכול (יש מקומות ספורים בהם מותק לעשות פיקניק) צריך להביא או לקנות מראש ברציף או על הספינה. 

השייט לא ארוך ולוקח כ-25 דקות. המים קצת קופצניים, אבל כרגיל לקחתי מראש כדור אז שרדתי יפה. לא נראה שאנשים באופן כללי מוטרדים מתנודתיות הסירה, אני רגישה במיוחד. כמו שאפשר לרואת בתמונות, היה לנו מזל טוב במיוחד עם יום של שמש, אבל אל תתנו לשמש להטעות אתכם, אמנם בישראל 30 מעלות עכשיו, אבל בסאן פרנסיסקו בכל זאת צריך מעיל. יש רוח מאד קרה!

בחרנו מראש לערוך טיול עצמאי באי. התחלנו בסרט לא ארוך ומאד אינפורמטיבי על ההיסטוריה של האי, כולל ההתיישבות האינדיאנית בסוף שנות ה-60. זה סיפור שלא הכרתי ומאד עניין אותי לשמוע. אחרי שהכלא פונה, ובתקופת ילדי הפרחים, השתלטו על האי פעילי זכויות אינדיאנים, כמחאה על גזילת האדמות והיחס של הממשל כלפי האוכלוסיה המקורית של היבשת. סיפור עצוב אבל אופטימי. 

בית הכלא נמצא במעלה ההר ודורש קצת טיפוס. יש רכבת קטנה למתקשים (נכים, קשישים, נשים בהריון וכדומה). כשמגיעים לבית הכלא מומלץ לקחת את סיור האודיו המודרך (מעין טייפ עם אוזניות). הוא מצויין, אחד הטובים שיצא לי לעשות. הסיור ממש מדריך לאן ללכת, איפה לעצור ומסביר על הכלא, החיים בו, כלואים מפורסמים, וכמובן, סיפורי הבריחה הידועים. כמובן שהסיור דורש לדעת אנגלית ברמה טובה. יש שפות נוספות, לצערי לא עברית. המבוגרים והבנות הגדולות יותר (השתים שלי ואחת של החברים) שמבינות אנגלית, נהנו מאד. הילדים הצעירים יותר שלא מבינים אנגלית לא הקשיבו לאוזניות, ועשו סיור מהיר יותר, סתם להתרשם ולהצטלם קצת, עם הסברים מקוצרים שאמא שלהם סיפקה. במהלך הסיור יש עצירה בחצר המגדלור ממנה רואים נופים מרהיבים של העיר סאן פרנסיסקו, וכמובן מסיימים בחנות המוזיאון המפתה עד מאד. 

אחרי הסיור אפשר לעשות גיחה קצרה לביקור בגינה המטופחת שמחוץ לכלא לאורך המצוק. הפוגה קטנטונת ומיוחדת בנוף החמור של בית הכלא והאי הסלעי. 

לשייט חזרה אין כרטיסים מסומנים בשעה ספציפית, פשוט מחכים בתור ועולים. בהלוך התייצבנו בערך ב 8:45 לשייט בסירה של 9:10 ואת החזור לקחנו בסירה של 11:55 שהביאה אותנו ליבשה בערך ב 12:20. סיפור של כ-3.5 שעות בסך הכל. מי שמתעניין יותר, יכול כמובן להשאר יותר זמן על האי. אין הגבלה. 

מחוקי הכלא, מתאים לכל בית עם מתבגרים!

כיוון שהשיט יוצא מ, וחוזר לרציף 33, הביקור באלקטרז מתאים בול לשילוב עם רציף Pier 39 - מקום משכנם של אריות הים (המסריחים וקולניים מאד יש לציין). הליכה לא ארוכה הביאה אותנו למעוז התיירים האולטימטיבי - אטרקציות, חנויות מיוחדות - כולל סניף של ללין הישראלית, חנות פאדג' עם מופע קצר של הכנת השוקולד עם צחוקים, וחנות חג מולד עם קישוטים מהממים - מסעדות, מרק צדפות, גלידה, מיליוני אנשים, וכמובן אריות ים. אכלנו בהארד רוק קפה, צפינו באריות הים, הסתובבנו בין חנויות, אכלנו קרפ וגלידה ונהנינו מהחברה. 

למקרה שאתם תוהים מה ההבדל בין כלבי ים Harbor Seals לאריות ים Sea Lions לפילי ים Elephant Seals אותם אפשר לפגוש לאורך קו החוף של קליפורניה - הנה הסבר קצר לפי הבנתי הצנועה והלא ביולוגית מומחית:

1- אריות ים - יש להם אוזניים, והם עושים המון רעש, הם אלו שיכולים לטפס על רציפים ו"ללכת" על האדמה, מופיעים במופעי קרקס וכדומה. זה נובע ממבנה הסנפיר שלהם. האחרים יכולים רק לגרור את עצמם על החוף. 

2- כלבי ים - קטנים ושמנמנים יותר, מגיעים במגוון צבעים, שקטים

3- פילי ים - גדולים, לזכרים יש כרבולת גדולה על הראש

להסבר יותר מקצועי: https://www.gilihaskin.com

אפשר להמשיך בהליכה קצרה נוספת לרציף הדייגים Fisherman's Wharf, אבל כבר לא היה לנו כוח.