העיר בצד הברזילאי נקראת Foz do Iguaçu (הקצה של נהר האיגאוסו) ובצד הארגנטינאי Puerto Iguazu. כשמזמינים טיסה לאיזור כדאי לשים לב לאיזה שדה תעופה מזמינים. אם הטיסה שלכם מגיעה מברזיל, טוסו לצד הברזילאי של המפלים - טיסת פנים עולה כ 100$, ואילו טיסה בינלאומית לצד הארגנטינאי תעלה כ 400$.

מדריך ונהג באיגואסו Vlademar Vieira
הגענו אליו במקרה. הזמנתי דרך חברת התיירות שעובדת עם המלון הסעה מהשדה למלון ופשוט נשארנו איתו כל השהות שלנו באיגוואסו כי הוא היה כזה נחמד. דובר אנגלית טובה מאד, נעים ומנומס. לקח אותנו לכל המקומות שרצינו, המליץ על מסעדות, ואפילו מצא לנו מכבסה. אפשר לתקשר איתו בווצאפ (ובכלל, ווצאפ מאד פופולארי בברזיל).

דוא"ל valdemarturismofoz@hotmail.com
טלפון: Número de telefone: +55 45 9977 1212
שילמנו לו 70 ריאל לאדם לכל יום טיול ועוד תוספות קטנות על הסעות נוספות.

מלון בפוז דו איגואסו Mabu Thermas Grand Resort

https://www.booking.com/hotel/br/mabu-thermas-resort.he.html

המלון היקר והיוקרתי ביותר בטיול שלנו היה ריזורט בפוז דו איגואסו. מדובר במלון גדול ויפה, שנופשות בו הרבה משפחות ונערכים בו גם כנסים מקצועיים. הוא נמצא קצת מחוץ לעיר, וקרוב למפלים. החדר לא היה מפואר באופן מיוחד, אבל נקי ומודרני. הבחירה במלון היתה כדי לנצל את הבריכות לילדים, המגלשות, הספא התרמי ושאר הפינוקים, אבל מזג האויר לא שיחק לטובתנו ולא באמת ניצלנו את מה שיש למלון להציע. בדיעבד אפשר היה להסתפק במלון פשוט יותר בעיר עצמה. ארוחת הבוקר מפוארת ממש, והיתה הגדולה והטובה שנתקלנו בה.

לשם שינוי, הצוות בקבלה דווקא דובר אנגלית.

שילמנו עבור חדר לארבעה, כולל ארוחת בוקר וויי פיי: 290$ ללילה

יום 11 (שלישי) - איגואסו - הצד הארגנטינאי

בבוקר אסף אותנו המדריך ולדמר כדי להעביר אותנו לצד הארגנטינאי של המפלים. אבל דבר ראשון - כביסה. הוא לקח אותנו למכבסה מקומית קטנה, שם השארנו שקית של כביסה אותה קיבלנו אחר הצהרים נקייה ומקופלת (עלות 10 ריאל לקילו כביסה).

כיוון שהכניסה לאתר הארגנטינאי היא בתשלון במזומן בלבד, ובפזו ארגנטינאי בלבד, עצרנו קודם כל בצ'יינג' להחליף כסף. החלפנו 100$ אמריקאי מה שהספיק לנו מעל ומעבר. עברנו את הגבול בסיוע המדריך, והגענו לשמורת המפלים בארגנטינה.

למרבה הצער מזג האויר לא שיחק לטובתנו באיגואסו. ירד מבול נוראי, ונאלצתי ללכת נגד כל עקרונותי ולהסכים ללבישת שכמיית גשם מניילון. אחד הדברים המכוערים והמביכים ביקום. היו לנו מספר שכמיות שהבאנו איתנו (מהוואי) ורכשנו עוד כמה כדי שיהיה לכולם. בקיוסק מקבלים כרטיסי אשראי אבל הגשם גרם להפסקת חשמל והמכונה לא עבדה, אז שילמנו במזומן בריאל וקיבלנו עודף בפזו.

בפארק יש מספר מסלולים שכל אחד מהם מביא את התייר למפלים לתצפית בזוית אחרת. וכל תצפית היא וואו חדש לגמרי. לא הספקנו לראות את כל הפארק, ראינו אולי חצי ממנו, אז אם אתם חובבי טבע ויש לכם זמן, אפשר לבלות פה גם יומיים (היום השני בחצי מחיר).

אחרי הליכה קצרה הגענו לתחנת הרכבת של הפארק ולקחנו אותה לתחנת הביניים. שם יורדים מהרכבת וחוזרים בדיוק לאותו התור כדי לעלות על הרכבת לגרון השטן Garganta del Diablo. לקח לנו קצת זמן עד שהבנו שזה מה שצריך לעשות... מתחנת גרון השטן יש הליכה במסלול מסודר של איזה 20-30 דקות דרך איזור ירוק ושקט, מלא נחלים וצמחיה יפה עד שמגיעים למפל, לוואו הראשון.







ארוחת צהרים (די נוראית למען האמת) אכלנו בסאבויי בתחנת הרכבת של גרון השטן. בכל מקום שיש אוכל, יש גם חוטמנים Coaties. בכל הפארק יש שלטי אזהרה לא להאכיל אותם כי הם עלולים לשרוט או לנשוך. יש בהם אלמנט כלשהו של חמידות, אבל אלו חיות בר, לא חתולי בית.





לקחנו את הרכבת בחזרה לתחנת הביניים, משם עשינו את המסלול התחתון Circuito Inferior. בכל המסלולים יש אופציות לנגישות, אם אתם זקוקים לעזרה, תשאלו בכניסה, ראינו אפילו כסאות גלגלים מיוחדים להתנהלות בפארק. מהמסלול התחתון מגיעים קרוב למים השוצפים, וממנו יש גם אפשרות לקחת מעבורת לאי סאן מרטין (כלול בכרטיס, השייט האחרון ב 15:15, פיספסנו אותו בדקות) או שייט בסירה מהירה לתוך המפלים (בתשלום נוסף, מגיל 12 ולא לבעלי בעיות רפואיות, ויתרנו בגלל הגשם). הפוגה קלה בגשם סיפקה לנו את אחד המראות היפים שיש - קשת צבעונית מעל המפלים.