לה פורטונה היתה המקום שהכי אהבנו. עיירה תיירותית, חמודה, עם וייב נעים ומיליון מסעדות ואטרקציות. אני יודעת שיש אנשים שחושבים בדיוק הפוך, אבל אנחנו ממש עשינו חיים, ואפילו הרגשנו שאפשר היה לשהות שם עוד. המון דברים לא הספקנו, אבל מהדברים שכן עשינו נהנינו מאד - גשרים תלויים, מטע קקאו, מרחצאות חמים, הייק למרגלות הר הגעש, זיפליין, חוות פרפרים, ומדי פעם זמן מנוחה ובריכה.
בחלק הראשון של טיולנו ביקרנו בחווה שמצילה ומשקמת חיות בר, עם בית ספר לעצלנים שמלמד אותם לחזור לחיות בטבע, נסענו לשמורת הטבע המאד מפורסמת (אך מאד תיירותית) מנואל אנטוניו, ביקרנו בשמורת טבע נוספת - קררה, ושטנו על נהר בין תנינים לציפורים. כמובן שגם בילינו בבריכה ובמזגן עם הטלפונים. שלא תחשבו שאנחנו כאלו חובבי טבע...
לאורך הים
אין גלים יש עולם
שנשבר לרסיסים על המזח.
ביום ראשון שמשי ונעים של חורף החלטנו לנסוע לשתי עיירות קטנות שנמצאת לאורך כביש 1 - בין סאן פרנסיסקו למונטריי. פסקדרו וקפיטולה. לכל אחת מהן אופי שונה, מראה שונה ווייב שונה לגמרי. ושתיהן מקסימות. הפוגות קטנות למי שנוסע מסאן פרנסיסקו לאורך כביש 1 דרומה.
כל פעם שאומרים בפורומים השונים של המטיילים ש"אין מה לעשות בלוס אנג'לס" זה מעצבן אותי מחדש. נכון שזו לא עיר עם דאון טאון מובהק מלא בניינים היסטוריים ואטרקציות, וצריך קצת יותר להתאמץ (בעיקר לנסוע) כדי להגיע למקומות מעניינים, אבל יש המון מה לראות ולעשות בעיר. ביקור תיירותי שני שלנו עם הבנות, שוב נהנינו עד מאד, ושוב נשארו המון מקומות נוספים על רצפת העריכה.
האמריקאים הגאונים משתדלים שרוב החגים יהיו צמוד לסוף שבוע, אז קיבלנו סוף שבוע ארוך לכבוד לייבור דיי (השבוע הראשון של ספטמבר). אף אחד לא ידע להגיד לי מה בדיוק חוגגים, אבל לא נהיה קטנוניים. ביחד עם כדור הארץ המתחמם, מתחממת לנו סאניוייל והטמפרטורות הצפויות היו סביב ה-40. צלזיוס. ואין לנו מזגן. זה מאד נפוץ בוואלי, הבתים ישנים ומי שלא שיפץ והשתדרג חי בלי מזגן. אז רוב הזמן זה סבבה, נעים ביום, טיפה קריר בלילה, אבל במהלך הקיץ יש 2-3 שבועות (לא רצופים) שזה בלתי נסבל.
מה יעשה מי שלא בא לו למות מחום בבית? יחפש מקום יותר אטרקטיבי למות בו מחום. וכך החלטנו בספונטניות לנסוע ללאס ווגאס.
במקרה, ביקור של אורית חברתי האהובה מהולנד יצא על חופשה מהעבודה בשבוע של הרביעי ביולי. חיפשנו מסלול שיהיה לא רחוק מדי, לא קשה מדי, וגם לא חם מדי, והפור נפל על שמורת הטבע פוינט לובוס Point Lobos. נופים מקסימים של חוף הים, כלבי ים חמודים, אויר קריר ונעים, והליכה לא קשה מדי בטבע הופכים את השמורה למוצלחת במיוחד.
הבנות יצאו למחנה קיץ של הצופים בסוף בשבוע של ממוריאל דיי (סוף השבוע האחרון בחודש מאי), ואנחנו החלטנו לנצל את הזמן לטיול במקום חדש ולא מוכר. לפני שהגענו לקליפורניה לא שמעתי מעולם על לאסן ושסטה, אבל חיפשתי מקום שיהיה יפה מצד אחד ולא תיירותי באופן מטורף מצד שני (בכל זאת, סופ"ש של חג). טיילנו בחלקים מה"נתיב הגעשי" The Volcanic Legacy Byway שמשתרע בין צפון קליפורניה לאורגון ונוצר על ידי... הרי געש שהיו פעילים באיזור בעבר והשאירו הרים, אגמים ונופים מרהיבים.
בדיוק לפני 8 שנים ביקרנו בפסח בניו יורק עם הילדות. הן היו בנות 8 ו-6 ואפילו הכנתי רשימה של אטרקציות ודברים שאהבנו. השנה שוב חזרנו לניו יורק בפסח בהרכב משפחתי, עם הבנות שכבר בנות 16 ו-14. רוב הזמן בילינו עם המשפחה בניו ג׳רזי אבל הצלחנו לגנוב כמה חצאי ימים להיות קצת תיירים בעיר.
יום שבת יפה וקר והחלטנו לערוך לבנות הכרות ראשונית עם ״העיר״ כמו שקוראים לה פה. מסלול 49 מייל (בפועל 45.5 מייל) הוא מסלול מעגלי שעובר דרך חלק גדול מהאיזורים המעניינים ואתרי התיירות של העיר. פתרון נהדר למי שרוצה לקבל תמונה כללית של סאן פרנסיסקו ביום אחד. כמובן שאפשר לעצור בחלק מהאתרים ולבלות בהם, אבל אנחנו בחרנו רק לעשות סיבוב כדי לבחור את המקומות אליהם נרצה לחזור.